פסיקה בתאונות דרכים מישראל | 18/07/2012
ת``א 13357-04-10 (שלום ת``א)
כב` השופט רמי חיימוביץ  :מחבר
 

תאריך: 4.7.12

בית משפט השלום ת"א

ת"א 13357-04-10

כב' השופט רמי חיימוביץ

רפאל יוסף חלמיש נ' קרנית

 

 

 

עובדות:

 

בבית משפט השלום בתל אביב הוגשה תביעה לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד חברת הביטוח קרנית. התביעה הוגשה ע"י אדם שנפגע בעת שרכב על אופניו.

התובע היה מעורב בתאונת דרכים לטענתו בעת שרכב על אופניו בקיבוץ עין הנציב בו הוא מתגורר. בעת הנסיעה הפתיעה אותו משאית שהגיע מכיוון אחר. התובע לא הבחין בה. משכך, נבהל התובע ובלם את רכיבתו במהירות, על  כך הוא החליק על החצץ ונפגע בכתפו. התובע לא לקח את פרטי המשאית כיוון שהיא לא פגעה בו והיא נסעה מהמקום.

בית המשפט דן בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים שכן המשאית כלל לא פגעה בתובע ושנית האם קרנית חייבת לפצות את התובע שכן היה ביכולתו לכאורה לקחת את פרטי המשאית והוא נמנע מכך.

 

נקבע:

 

בית המשפט שמע את עדותו של התובע ואת טענותיה של קרנית שטענה כי אין מדובר בתאונת דרכים שכן התובע לא נפל בגלל המשאית אלה מסיבה אחרת.

ביהמ"ש קבע כי נדרש קשר סיבתי בין בהלת התובע מהמשאית לבין נפילתו. בנסיבות המקרה אכן קיים קשר סיבתי שכן התובע נבהל מהמשאית ועל כן נפל, זאת למרות שלא היה כל מגע בין הרכב ובין האופניים. לכן, השימוש ברכב מנועי – משאית מהווה את הסיבה לפגיעה – נפילה.

לכן פסק בית המשפט כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק שכן קיים קשר סיבתי בין העובדה שהתובע נבהל ואז נפל. בשאלת איתור נהג המשאית, פסק ביהמ"ש כי הוא מקבל את גרסת התובע  שטען כי לא לקח את פרטי נהג המשאית היות וחשב שאין רלוונטיות בכך היות ולא נפגע מהמשאית. בית המשפט קבע כי לא ניתן להטיל חובה כל כך מוגברת על התובע לאתר את פרטי המשאית.

לסיכום פסק ביהמ"ש כי על קרנית לפצות את התובע וקבע את התיק להמשך דיון בשאלת הנזק.