פסיקה בלשון הרע מישראל | 22/12/2011
ת.א 44293-02-10 (שלום ת``א) מזור נ` גלזר
כב` השופטת חנה ינון  :מחבר
 

תאריך: 5.12.2011

בית משפט השלום בת"א

כב' השופטת חנה ינון

ת.א 44293-02-10

מזור נ' גלזר

 

 

עובדות:
 
 

התובע הגיש תביעה על סך של 100,000 ₪ בגין לשון הרע בעקבות מכתבים ששלח הנתבע ללשכת עורכי הדין ובכך מנע ממנו לכאורה להתקבל לכהונה כרשם בבית משפט. 

התובע סיפק שירותים משפטיים שונים לחברת "אינטר שירותים בע"מ". החברה ביקשה מתובע, במסגרת עבודתו, לגבות את המחאת הנתבע ולהציג אותה לפרעון. במסגרת עבודתו שלח התובע מכתב התראה לפני נקיטת הליכים לנתבע ודרש ממנו לפרוע את ערך ההמחאה. בעקבות טעות סופר ציין התובע מועד פרעון שגוי.

הנתבע לא פרע את החוב על ההמחאה וכתוצאה מכך הגיש התובע את ההמחאה ללשכת ההוצאה לפועל.

בתגובה הגיש הנתבע מכתב לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ובו השתלח בתובע, לטענת התובע.

מספר חודשים לאחר שהנתבע שלח את המכתב הגיש התובע מועמדות לכהונה כרשם בבית משפט, כאשר זומן התובע לראיון מצא עצמו מתגונן בפני הועדה בעקבות המכתב ששלח הנתבע במקום להציג את כישוריו בפני הועדה.

לאור זאת, הגיש התובע תביעה לפיצויים נגד הנתבע, בעילת לשון הרע.  

 

נקבע:

 

כב' השופטת קבעה כי התלונה אשר הוגשה ע"י הנתבע חוסה תחת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, מכיוון שהוגשה לרשות אכיפת חוק ולכן חלה על התלונה הגנה בפני תביעה משפטית.  
כמו כן קבעה השופטת כי הנתבע האמין שהתובע הינו מתחזה וכן היה בטוח כי רימו אותו ובדק מספר פעמים את התלונה טרם הגיש אותה ללשכת עו"ד.
עוד קובעת השופטת כי עצם זה שהתלונה הוגשה רק ללשכת עו"ד אין זה אומר כי התלונה פורסמה ברבים, כי כאשר מוגשת תלונה ללשכה היא מיועדת לעיונה וטיפולה בלבד והעובדה שלא התקבל התובע למשרה אותה ביקש אינה נובעת מהתלונה של הנתבע.
לסיכום קבעה כב' השופטת כי לא מצאה פסול במעשי הנתבע שכן כשנודעו לנתבע העובדות הנכונות מיהר והתנצל בפני התובע ועל כן התביעה נדחית והתובע אף חויב לשלם הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח לנתבע.