מאמרים בנזקי גוף מישראל | 31/07/2011
פיברומיאלגיה ותאונת דרכים – מה השתנה ?
עו``ד גיל קראוס  :מחבר
 

לפני כ- 4 שנים, פרסמתי מאמר אודות הקשר בין מחלת הפיברומיאלגיה ותאונת דרכים, במסגרתו התייחסתי לכך שהקשר בין המחלה ובין פגיעה בתאונה הולך ונהיה מוכר יותר ויותר, הן בעולם הרפואה והן בעולם המשפט, ואף צפיתי כי בעתיד המודעות למחלה תלך ותגדל, לרבות בפסיקות בתי המשפט. במאמר זה, אנסה לבחון את השינויים שחלו במרוצת השנים וכיצד בתי המשפט מתייחסים כיום למחלה זו ולקשר בינה ובין פגיעה בתאונה.

 

מה זה בכלל פיברומיאלגיה ?

לכל מי שעדיין לא יודע מהי מחלת הפיברומיאלגיה (FMS), הרי שמדובר במחלה ראומטית כרונית, הגורמת לכאבי שרירים שלדיים מפושטים בכל רחבי הגוף ועשויה לגרום לכאבים והפרעות שונות, כגון: קשיי שינה, חולשה, סחרחורות,  כאבי ראש, שינויים במצבי הרוח ועוד.

הדבר הכי מתסכל במחלה היא העובדה שהבדיקות הקליניות שמבצעים לחולה, כולל בדיקות דם ובדיקות הדמיה כאלו ואחרות, יוצאות בדרך כלל תקינות לחלוטין ולכאורה אין סיבה לכאבים והתסמינים הנוספים. מחד, החולה ממשיך לסבול ומאידך הרופאים אומרים לו לפי הבדיקות הקליניות הכל בסדר, אתה בריא כמו שור. 

אבחון המחלה מתבצע על-ידי רופאים בתחום הראומטולוגיה, באמצעות איתור קיומן של נקודות רגישות בגוף האדם, בעיקר בשרירים, במקומות אופייניים ומוגדרים. רק לאחר האבחון, מבין החולה שאכן יש הסבר לכל הכאבים שמהם סבל וכי מקור הכאבים ויתר התסמינים הוא במחלת הפיברומיאלגיה.

הטיפול במחלה לאחר אבחונה, כרוך בדרך כלל בטיפול תרופתי, מנוחה מוגברת ולעיתים גם תמיכה נפשית וקבוצות תמיכה, אך למרבה הצער פעמים רבות אין מזור אמיתי לכאבים ולתסמיני המחלה.

 

פיברומיאלגיה ותאונת דרכים

כפי שציינתי במאמר הקודם, מרבית הראומטולוגים וכן מחקרים רבים, קבעו כי קיים קשר ישיר בין טראומות הנובעות מפגיעה גופנית בכלל ופגיעות בעמוד השדרה הצווארי בפרט, לבין מחלת הפיברומיאלגיה.

מחקרו של פרופ' דן בוסקילה מבית החולים "סורוקה" אשר פורסם כבר בשנת 1997, הוא למעשה המחקר הבולט אשר מצא קשר ישיר בין מחלת הפיברומיאלגיה לבין פגיעה בתאונה.

מחקר זה חולל שינוי גדול בהכרת הקשר הסיבתי בין פיברומיאלגיה ותאונה ולמעשה כיום מרבית הראומטולוגים מסכימים שישנו קשר ישיר בין פגיעה גופנית להתפרצות המחלה.

הכרה זו הלכה וצברה תאוצה נוספת בשנים האחרונות והיא באה לידי ביטוי גם בספרות המקצועית המובילה בארץ ובעולם ולמעשה אין כיום ספק כי האסכולה שמכירה בקשר בין פיברומיאלגיה ותאונה היא האסכולה הרפואית המקובלת.

 

פיברומיאלגיה ותאונה – מה השתנה בפסיקה ?    

אם במאמר הקודם ציינתי שהמודעות לקשר בין המחלה ותאונה הולך וגדל גם במסגרת בתי המשפט, הרי שנדמה כי כיום כבר אין עוד שופט בישראל אשר לא מכיר את קיומו של קשר זה. העובדה כי האסכולה הרפואית שמכירה בקשר היא האסכולה המקובלת כאמור, הביאה לכך שגם בתי המשפט, במרבית המקרים, מכירים בקשר זה, על בסיס חוות דעת של מומחים רפואיים המוגשות לבית המשפט.

פסק הדין החשוב בעניין זה הוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת ת.א. 7096/05 מרים אופנהיימר נ' זול פה מחסני מזון בע"מ ואח'. במקרה זה, דובר על אישה אשר ערכה קניות בסופר ונפגעה מעגלת קניות אשר פגעה בה בעוצמה. האישה טענה כי בעקבות המקרה, התפתחה אצלה מחלת הפיברומיאלגיה.

לבית המשפט המחוזי הוגשו 2 חוות דעת רפואיות אשר קבעו קביעות מנוגדות לחלוטין – חוות דעתו של פרופ' בוסקילה אשר הכיר בקשר הסיבתי בין המחלה ובין האירוע וחוות דעתו של פרופ' טישלר אשר דחה קשר זה מאחר ולשיטתו אין קשר בין טראומה והתפתחות המחלה. בית המשפט המחוזי הכיר בפסק דין זה באופן ברור בקשר בין הטראומה הפיזית שעברה התובעת ובין מחלת הפיברומיאלגיה, תוך שהוא מעדיף את חוות דעתו של פרופ' בוסקילה על פני זו של פרופ' טישלר. בפסק הדין, אף ציין השופט כי האסכולה שמייצג פרופ' בוסקילה היא האסכולה המוכרת, אשר באה לידי ביטוי גם במחקרים וגם בספרות המקצועית.

בעקבות ההכרה בקשר הסיבתי ולאור נכותה הניכרת של התובעת, פסק בית המשפט לתובעת פיצוי של למעלה מ- 5 מיליון ש"ח.

הנתבעות בתיק זה הגישו ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 785/08), אשר לפני מספר חודשים נתן למעשה לראשונה גושפנקה רשמית לקשר בין המחלה ותאונה ודחה את ערעור הנתבעות לגבי הקשר הסיבתי, תוך שהוא מציין כי התובעת הוכיחה במאזן ההסתברויות הנדרש את הקשר הסיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה ופגיעתה בתאונה.

 

יצוין כי הקשר הסיבתי הוכר גם על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת.א. 358/03 וגנר שולמית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ וכן בפסקי דין שונים בבתי משפט השלום ובין היתר במסגרת ת.א. 624/00 (שלום הרצליה) יפית אהרון נ' אבשלום נקש, ת.א. 2096/02 (שלום נצרת) חטיב סמיר נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, ת.א. 4690/01 (שלום ראשל"צ) אסולין יהלומית נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ וכן בת.א. 38366/04 (שלום ת"א) אלבוכר נ' רוטנברג ואח', אשר ניתן לפני מספר חודשים ובו יוצגה התובעת על-ידי כותב מאמר זה.

 

 

סיכום והמלצות

אין ספק כי בשנים האחרונות, המודעות למחלת הפיברומיאלגיה ולקשר בינה ובין פגיעה בתאונה הלכה וגדלה עוד יותר, הן בעולם הרפואה וכפועל יוצא גם בעולם המשפט.

לאור העובדה כי האסכולה הרפואית השולטת היא זו אשר מכירה בקשר הסיבתי בין המחלה ופגיעה בתאונה ואחרי שבתי המשפט המחוזיים הכירו באופן ברור בקשר זה, קביעה אשר אושרה כאמור על-ידי בית המשפט העליון, נדמה שלא צריכה להיות עוד מחלוקת במסגרת תביעה משפטית כי אדם אשר נפגע בתאונה עשוי לפתח תסמינים שונים של המחלה על רקע פגיעתו בתאונה.

יחד עם זאת, צריך לזכור שעדיין לא כל הרופאים מכירים את המחלה ואת הקשר בינה ובין תאונה, המחלה איננה מופיעה במסגרת ספר התקנות של המוסד לביטוח לאומי, עובדה אשר מערימה קשיים על הכרה במחלה במסגרת המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח נעמדות על הרגליים האחוריות כאשר עולה טענה של פיברומיאלגיה במסגרת תביעה משפטית.

לאור זאת, מומלץ לכל אדם אשר נפגע בתאונה וחש תסמינים שונים של המחלה, לגשת לבדיקת ריאומטולוג אשר יאשר את הקביעה ולאחר מכן לגשת לעורך דין אשר מתמחה בנושא של פיברומיאלגיה, על מנת להגדיל את הסיכויים להכיר בקשר שבין המחלה ובין הפגיעה בתאונה וכפועל יוצא מכך להגדיל את הסיכוי לזכות באחוזי נכות.