לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > מאמרים > לשון הרע > לשון הרע – הזכות לשם טוב | ישראל | 24/08/2009
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | לשון הרע | לשון הרע – הזכות לשם טוב
עוד בלשון הרע
חדשות
ישראל | 30 אלף ש``ח פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בין שותפים
ישראל | גבר יפצה את גרושתו ב- 300 אלף ש``ח עקב פגיעה בשמה הטוב
ישראל | התקבלה תביעת לשון הרע נגד בנק מזרחי לאחר שלא כיבד צ`ק של...
ישראל | נדחתה תביעת לשון הרע נגד בכירים בארגון ספורט החירשים
ישראל | תביעה ע``ס 400,000 ש` נגד עובדת שהשמיצה את מעבידיה בפייסב...
מאמרים
ישראל | מדיניות משפטית רצויה בפורום הישראלי
ישראל | פיברומיאלגיה ותאונת דרכים – מה השתנה ?
ישראל | זכויות נפגעי תאונות עבודה
ישראל | טריקת דלת הרכב על האצבע כתאונת דרכים
ישראל | נזקי גוף בתאונת דרכים במצב של שיכרות
פסיקה
ישראל | ת``א 4838-09 (שלום באר שבע) אנגלשטיין ואח` נ` הלוי ואח`
ישראל | תא``מ 43503-03-11 (שלום חיפה) אמיגוס בר נ` ידיעות תקשורת ...
ישראל | ת.א 44293-02-10 (שלום ת``א) מזור נ` גלזר
ישראל | ת.א 2892-08 (השלום ראשון לציון) שימחי נ` יצחקי
ישראל | א 006775/02 (שלום ירושלים) אייל חדד נ` יוסף כהן ואח`
מקורות מקוונים
ישראל | אתר Ymore
ישראל | אתר האינטרנט של עו``ד יואב רונקין
ישראל | אינדקס עורכי דין
ישראל | אתר הפורומים המשפטיים
ישראל | אתר LawGuide - מדריך עורכי דין ומידע משפטי
מאמרים בלשון הרע מישראל | 24/08/2009
לשון הרע – הזכות לשם טוב
עו``ד מוריה ששון-קדמון  :מחבר
גרסה להדפסה

 

על חשיבות הזכות לשם טוב, על חשיבותן של זכויות אחרות ועל המקום בו מתחיל האף של השכן. מהו "פרסום" מהו "לשון הרע" ואיך מוצאים שיווי משקל בין אסור למוגן.

 

הזכות לשם טוב – "טוב שם משמן טוב"

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב וכבודו של כל אדם או תאגיד. הזכות לשם טוב נובעת מהזכות הבסיסית לכבוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט העליון יצא במהלך השנים בהצהרות שונות בדבר חשיבותה של הזכות לשם טוב, כך אומר כבוד השופט א' ברק: "כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעיתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" (ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא), ובפרשה אחרת (בג"צ 6126/94 סנש נ' רשות השידור),נאמר כי: "פגיעה בכבודו ובשמו הטוב של אדם מדמה עצמה לאונס או למעשה מגונה הנעשים בגופו של אדם. ההבדל בין שני סוגי הפגיעה אינו אלא זה, שאונס ומעשה מגונה פוצעים תחילה בגוף ולאחר מכן בנפש, ואילו פגיעה בכבודו ובשמו הטוב של אדם פוצעים בנפש ופציעת-הנפש יכולה אף שתביא לפציעת הגוף"

 

הזכות לשם טוב מתחרה בזכות לחופש ביטוי ובזכות הציבור לדעת

על אף חשיבותה הרבה הזכות בהגנה על השם הטוב אינה מוחלטת, ישנם אינטרסים וזכויות אחרים המתנגשים איתה, והעיקריות שבהם היא הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת שגם הן קיבלו מעמד גבוה ביותר ונחשבות למרכזיות בהגנה על האוטונומיה של הפרט, על הדמוקרטיה ועל השוק החופשי של הדעות בחברה.

ההתנגשות בין הזכויות מתבקשת משום שהגשמה מלאה של הזכות האחת בהכרח תבוא על חשבונה של הזכות האחרת. בהקשר זה נזכיר את האמרה לפיה "זכותו של אדם להניף ידו לצדדים כרצונו, מסתיימת מקום בו מתחיל האף של שכנו" (דברי כב' הנשיא מ' שמגר ברע"פ 6795/93 אגדי נ' מדינת ישראל). במצב זה יש צורך לקבוע כללים לפיהם הזכויות יבואו לידי ביטוי אך בצורה מאוזנת ומבלי לגרום פגיעה חמורה בזכות הנגדית.

 

חוק איסור לשון הרע – שיווי המשקל

חוק איסור לשון הרע אמור לאזן בין הזכויות ולקבוע נוסחה לפיה כל הזכויות יכובדו אך במגבלות שונות כך שאף אחת מהן לא תפגע יתר על המידה.

על פי חוק איסור לשון הרע כל ביטוי צריך להיבחן בשני שלבים, בשלב הראשון נשאלת השאלה "האם מדובר בלשון הרע" – בשלב זה קובע המחוקק את כל המקרים בהם נפגעת הזכות לשם טוב בשל פרסום דברי לשון הרע. בשלב השני נשאלת השאלה האם הדברים שפורסמו מותרים בפרסום ומוגנים על ידי החוק על אף שהינם "לשון הרע" – במסגרת שלב זה נוצר האיזון בין הזכות לשם טוב לזכויות האחרות המתנגשות בה.

לאחר שנעבור שלבים אלה נדע מה דינו של הביטוי והאם הוא נחשב לשון הרע או לא.

 

שלב ראשון: האם מדובר בפרסום דברי לשון הרע? – שאלה זו מורכבת משני יסודות יסוד ה"פרסום" ויסוד "לשון הרע" ולכן היא מתחלקת לשתי שאלות:

א.     האם הדברים עונים להגדרה של "לשון הרע"?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי: "דבר שפרסומו עלול:

1.      להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות

2.      לעשותו מטרה לשנאה לבוז או ללעג מצדם

3.      לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו

4.      לפגוע באדם במשרתו ... , בעסקו, במשלח ידו או במקצועו

5.      לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית."

הסעיף אינו דורש שתתקיים פגיעה בפועל, אלא רק שהפרסום היה עלול לפגוע באחד מהדברים שמפורטים בסעיף. ולכן התובע פטור מלהוכיח שאכן נגרם נזק לשמו הטוב כתוצאה מהפרסום.

ב.      האם הפרסום שניתן לדברים תואם את דרישות חוק לשון הרע ל"פרסום"?

 

יסוד הפרסום מוגדר בסעיף 2 לחוק לשון הרע כהעברת מסר מכל סוג שהוא לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע. העברת המסר יכולה להיות בכתב, בעל-פה או בכל אמצעי אחר. ניסוח זה מלמד גם כי אין חשיבות לשאלה האם המפרסם התכוון לפגוע בנפגע או לשאלה האם הנפגע אכן נפגע מהפרסום.
(א) פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:   

     (1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

     (2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

 

באמצעות הכללים הקבועים בסעיף 1+2 לחוק קובע המחוקק את זכותו של כל אדם לשם טוב ולהגנה מפרסום דברים המבזים או משפילים אותו ברבים. אלא שכאן יש צורך לאזן בין הזכות לשם טוב לזכויות האחרות, איזון זה מתבצע בחלק השני של החוק ובו נבחנות ההגנות הקיימות לפרסומים שונים.

 

שלב שני: האם עומדת למפרסם הגנה מההגנות הקבועות בחוק? לאחר שנקבע שהדברים שפורסמו הינם דברי "לשון הרע" נשאלת השאלה האם ראוי להתיר בכל זאת את הפרסום. החוק קובע רשימה של מצבים בהם ראוי להגן על הדברים שפורסמו ולהתיר את פרסומם. זהו מצב מובהק של איזון בין אינטרסים שבו חופש הביטוי גובר על הזכות לשם טוב. כך למשל החוק קובע (בסעיף 14) את הגנת אמת הפרסום לפיה מותר לפרסם דברי אמת שיש לציבור עניין בהם על אף שהם עשויים להיות דברי לשון הרע.

ההגנות שמעניק החוק מתחלקות לשלוש קבוצות: 
א. בסעיף 13 נקבעו סוגי פרסומים הנהנים מהגנה מוחלטת מפני תביעה לפי החוק, אפילו אם הם אכן נחשבים ללשון הרע. מדובר בפרסומים של רשויות המדינה השונות ובפרסום החוזר על פרסומים קודמים ספציפיים. 
ב. בסעיף 14 נקבעת הגנה לפרסומים לגביהם טוען המפרסם כי הפרסום שפרסם היה אמת והיה בו עניין לציבור.

ג.  בסעיף 15 נקבע כי פרסום שנעשה בתום לב יהיה פרסום מוגן.

 

במידה וימצא כי הפרסום של הדברים נחשב ללשון הרע האסור על פי הדין, ניתן לנסות לתקוף זאת בשימוש בתביעת לשון הרע, ובשני ערוצים -

א.     אזרחי - תביעה אזרחית לפיצויים בגין נזק שגרם פרסום הלשון הרע או לפיצוי ללא הוכחות נזק

ב.      פלילי – הגשת כתב אישום או קובלנה פלילית בגין העבירה הפלילית של פרסום לשון הרע.


הבא עוד מאמרים בנושא אחרי ה- 24/08/2009
עוד מאמרים בנושא לפני ה- 24/08/2009 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו