לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > פסיקה > לשון הרע > תמונות > א 1591/07 (שלום פ``ת) אירינה יעקובסון נ` גלעד אביגד ואח` | ישראל | 06/10/2008
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | פגיעה בשם הטוב | א 1591/07 (שלום פ``ת) אירינה יעקובסון נ` גלעד אביגד ואח`
עוד בלשון הרע
ותמונות
חדשות
ישראל | 30 אלף ש``ח פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בין שותפים
ישראל | גבר יפצה את גרושתו ב- 300 אלף ש``ח עקב פגיעה בשמה הטוב
ישראל | 25 אלף ש``ח פיצוי לאישה אשר הושמצה ע``י בעלה בפייסבוק
ישראל | התקבלה תביעת לשון הרע נגד בנק מזרחי לאחר שלא כיבד צ`ק של...
ישראל | נדחתה תביעת לשון הרע נגד בכירים בארגון ספורט החירשים
מאמרים
ישראל | לשון הרע – הזכות לשם טוב
ישראל | מדיניות משפטית רצויה בפורום הישראלי
פסיקה
ישראל | תמ``ש 35326-12-10 (משפחה ת``א) א` נגד ת`
ישראל | ת``א 4838-09 (שלום באר שבע) אנגלשטיין ואח` נ` הלוי ואח`
ישראל | תא``מ 43503-03-11 (שלום חיפה) אמיגוס בר נ` ידיעות תקשורת ...
ישראל | ת.א 44293-02-10 (שלום ת``א) מזור נ` גלזר
ישראל | ת.א 17308-12-09 (שלום פ``ת) קורל-תל בע``מ נ` כהן
פסיקה בלשון הרע ותמונות מישראל | 06/10/2008
א 1591/07 (שלום פ``ת) אירינה יעקובסון נ` גלעד אביגד ואח`
השופט נחום שטרנליכט  :מחבר
א 1591/07 (שלום פ"ת) אירינה יעקובסון נ` גלעד אביגד ואח` - בקובץ א 1591/07 (שלום פ"ת) אירינה יעקובסון נ` גלעד אביגד ואח` - בקובץ  מסמכים מצורפים
גרסה להדפסה

 

תאריך: 16.09.2008

א 1591/07

בבית משפט השלום בפתח תקווה

בפני כב' השופט נחום שטרנליכט

אירינה יעקובסון נ' גלעד אביגד ואח'

 

העובדות

 

התובעת עבדה כמדריכת ספינינג במכון כושר "מרום" בפתח תקווה. מכון הכושר הינו בבעלות הנתבעת 2, חברה בניהולו של הנתבע 1. התובעת צולמה במהלך אחד מאימוני הספינינג במכון הכושר, כשהיא לבושה בלבוש חושפני. תמונה זו פורסמה בעיתונות המקומית בפתח תקווה במודעת פרסום של מכון הכושר, בשל פרסום התמונה טענה התובעת כי פגעו בשמה הטוב, ביזו אותה, השפילו אותה בעיני הציבור ופגו בפרטיותה.

 

נקבע

 

1. התובעת סיפרה בחקירתה הנגדית, כי הבחינה בצילומים הנעשים בחדר במהלך שיעור הספינינג והודתה כי לא הביעה התנגדות להצטלם בעצמה. מהתנהגותה זו ניתן להסיק כי התובעת הסכימה מכללא לצילומים אלה ובנוסף הסכימה לפרסום.

 

2. התובעת הודתה, כי למרות שהבחינה בביצוע הצילומים, כאמור לעיל, לא פנתה לאיש לאחר מכן על מנת להביע את התנגדותה לפרסום. העובדה שהתובעת לא הזדרזה לפגוש את חברתה, גב' מיכאל (אשר סיפרה על על הפרסום) על מנת לראות את הפרסום מיד לאחר שגב' מיכאל התקשרה אליה, וכן העיכוב עד לפניית התובעת לעורך הדין, אינם עולים בקנה אחד עם הטענה בדבר זעזוע שאחז בתובעת למשמע ההודעה מגב' מיכאל בדבר הפרסום בעיתון ולמראה הפרסום עצמו, כפי שטוענת התובעת בתצהירה.

 

3. בהימנעותה של התובעת מלפנות למי מטעם הנתבעים, ולהביע את התנגדותה לפרסום תמונותיה, יש כדי להוות תימוכין לטענת הנתבעים, כי ניתנה הסכמה מפורשת של התובעת לצילום התמונה ולפרסומה.

התמהמהות זו, שלא ניתן לה הסבר מתקבל על הדעת, מחזקת את המסקנה, כי היתה הסכמה מפורשת, או לכל הפחות הסכמה מכללא, מצידה של התובעת לפרסום התמונה.

 

4. משהסכימה התובעת לפרסום התמונה ללא דרישה מוקדמת לתשלום, אין התובעת זכאית לפיצוי כלשהו. הפרסום איננו מהווה פגיעה בפרטיות. בנסיבות אלו אין הפרסום מהווה פרסום לשון הרע המזכה את התובעת בפיצוי כלשהו. כך גם אין בפרסום משום התעשרות שלא כדין ואף לא עוולה אחרת כלשהי. לפיכך דין התביעה להידחות.


 

 

 

   

בתי המשפט

א 001591/07

בית משפט השלום פתח-תקוה

16/09/2008

תאריך

כב' השופט נחום שטרנליכט

בפני

 

 

 

 

 

 

 

 

אירינה יעקובסון

בעניין

התובעת

אסף לפלר

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

- נ ג ד -

 

 

1. גלעד אביגד

2. גלי רון נופש בע"מ

 

הנתבעים

אהוד שטיין

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

 

פסק דין

 

רקע עובדתי:

התובעת עבדה כמדריכת ספינינג במכון כושר "מרום" בפתח תקוה (להלן – מכון הכושר). מכון הכושר הינו בבעלות הנתבעת 2, חברה בניהולו של הנתבע 1. הנתבעת צולמה במהלך אחד מאימוני הספינינג במכון הכושר, כשהיא לבושה בלבוש חושפני. תמונה זו (להלן – התמונה) פורסמה בעתונות המקומית בפתח תקוה במודעת פרסום של מכון הכושר.

 

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי התמונה צולמה ללא רשותה וללא הסכמתה. כך גם פרסום התמונה, שנעשה לשם קידום עסקיהם של הנתבעים, נעשה ללא רשותה של התובעת ומבלי שהתקבלה הסכמתה לכך.

 

עוד טוענת התובעת, כי בתמונה היא נראית בלבוש חושפני. התובעת לבושה בלבוש זה במהלך עבודתה בחדר הכושר בלבד, אך אין היא נוהגת לצאת לרחוב בלבוש שכזה. לפיכך פגע פרסום התמונה בשמה הטוב של התובעת, ביזה אותה, השפילה בעיני הציבור, ופגע בפרטיותה.

 

לפיכך עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בגין צילום התמונה ופירסומה.

 

טענות הנתבעים:

לטענת הנתבעים צולמה התמונה ופורסמה בהסכמתה המלאה של התובעת. התובעת ידעה, כי היא מצולמת במהלך עבודתה במכון הכושר, וכן ידעה, שהתמונה תשמש לצרכי פרסום של מכון הכושר.

 

דיון:

בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, נאמר:

 

"פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)     ...

(2)     ...

(3)     ... 

(4)     פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(

(5)     ...

(6)     שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח".

 

בסעיף 1 לחוק נאמר:

 

"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".

 

פרסומה של התמונה בה נראית התובעת בלבוש חושפני בעת אימון ספינינג מהווה פגיעה בפרטיותה של התובעת. אישה שהולכת לאימון במכון כושר, ועוטה לגופה באותה עת לבוש חושפני, איננה צריכה להעלות בדעתה, כי תצולם בעת האימון ותמונתה בבבגדי האימון החושפניים תפורסם במסגרת מודעות פרסומת בעתונות. הפצת צילום של אישה בבגד האימון החושפני, כאשר היא עומדת במרכזה של התמונה, עלולה להציגה כאובייקט מיני. דבר זה עלול לבזות ולהשפיל את אותה אישה.  לא כך הם פני הדברים כאשר ניתנת הסכמתה של אותה אישה לצילום התמונות ולפירסומן. אז אין צילום התמונות ופירסומן מהווה פגיעה בפרטיות.

 

השאלה הנשאלת לנוכח נסיבותיו של המקרה שבפנינו היא, האם לאחר שהתובעת יכולה היתה להבין, כי היא מצולמת, כפי שיפורט להלן, היה עליה להעלות בדעתה, כי ייעשה שימוש בתמונות לצרכי פרסום, והאם שתיקתה מהווה הסכמה מכללא לפרסום התמונות, גם אם לא ניתנה הסכמה מפורשת.

 

אין מחלוקת בין הצדדים, כי אכן צולמה תמונה של התובעת בעת אימון ספינינג, כאשר התובעת היתה לבושה בלבוש חושפני. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי נעשה שימוש בתמונה, והיא שולבה במודעת פרסום למכון הכושר, אשר פורסמה בעיתונות המקומית בפתח תקוה. כל שנטען על ידי הנתבעים היה, כי התמונה צולמה ופורסמה בהסכמתה של התובעת.

 

התובעת סיפרה בחקירתה הנגדית, כי הבחינה בצילומים הנעשים בחדר במהלך שיעור הספינינג (עמ' 8 לפרוטוקול). התובעת גם הודתה, כי לא הביעה התנגדות להצטלם בעצמה (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 11). אמנם התובעת טוענת, כי לא הבחינה שמצלמים אותה, וחשבה שמצלמים את החדר (שם, שורות 11-12), אך לאור דבריה של התובעת, כי הבחינה בצילומים הנעשים בחדר האימונים, תמוהה מאד הטענה, שלא הבחינה שמצלמים גם אותה. נראה, כי יש בהתנהגות זו משום עצימת עיניים. התובעת מודה, כי הבחינה בצילומים הנערכים בחדר האימונים, ועל כן היה עליה להבחין בכך, שגם היא בין המצולמים. אינני מקבל, אפוא, את טענת התובעת, כי לא הבחינה שמצלמים גם אותה. נראה כי התובעת הבחינה גם הבחינה בכך שמצלמים אותה, ולמרות זאת שתקה ולא הביעה התנגדות כלשהי לכך.

 

נוכח דברים אלו מתבקשת המסקנה, כי בהתנהגותה של התובעת היה משום הבעת הסכמה מכללא לכך שמצלמים אותה. מסקנה זו מקבלת חיזוק מעדותה של גב' חן מיכאל. כשנשאלה עדה זו, אשר העידה מטעם התובעת, האם אמרה לה התובעת, כאשר התקשרה אליה גב' מיכאל כדי לספר לה על פרסום התמונה בעיתון, שהיא יודעת כי צולמה במהלך שיעור הספינינג. העדה השיבה: "לא זכור לי" (עמ' 9 לפרוטוקול). נראה, כי אילו היתה התובעת אכן כה נסערת למשמע הדברים, כפי שהיא טוענת, סביר להניח שהעדה היתה זוכרת סערה זו.

 

השאלה אותה עלינו לשאול עתה היא, האם התובעת גם הסכימה לפרסום צילומים אלו. נראה כי התשובה לכך היא חיובית. מהתנהגותה של התובעת ניתן להסיק קיומה של הסכמה מכללא לפרסום הצילומים.

 

התובעת הודתה, כי למרות שהבחינה בביצוע הצילומים, כאמור לעיל, לא פנתה לאיש לאחר מכן על מנת להביע את התנגדותה לפרסום הצילומים (עמ' 8 לפרוטוקול). וכי מה חשבה לעצמה התובעת? האם חשבה שהצילומים מבוצעים סתם כך ללא מטרה כלשהי? הרי לא היה מדובר במישהו מאנשי מכון הכושר שנכנס וצילם, אלא בצלם חיצוני. אם כן, תמוה כיצד לא חששה התובעת שאותו אדם זר, אשר צילם במהלך אימון הספינינג, עלול לפרסם את התמונות.

 

זאת ועוד, התובעת טוענת, כי חברתה, גב' חן מיכאל, טילפנה אליה וסיפרה לה על פרסום תמונתה בעיתון מקומי. דרכה של התובעת לא אצה לה, ורק לאחר "זמן מה", כשנפגשה עם גב' מיכאל, הראתה לה גב' מיכאל את התמונה. גם אז לא אצה לה דרכה של התובעת, ורק כשמצאה עורך דין, פנה הלה במכתב לנתבעים. מיד לאחר קבלת המכתב הפסיקו הנתבעים לפרסם את התמונה (סעיפים 5, 7 ו-8 לתצהיר התובעת). התובעת העידה בחקירתה הנגדית, כי פנתה לראשונה לעורך הדין שבוע לאחר שנודע לה על פרסום התמונות (עמ' 6 לפרוטוקול). לפני כן לא מצאה התובעת לנכון לפנות לנתבעים בבקשה להפסקת הפרסום. העובדה שהתובעת לא הזדרזה לפגוש את גב' מיכאל, על מנת לראות את הפרסום מיד לאחר שגב' מיכאל התקשרה אליה, וכן העיכוב עד לפניית התובעת לעורך הדין, אינם עולים בקנה אחד עם הטענה בדבר זעזוע שאחז בתובעת למשמע ההודעה מגב' מיכאל בדבר הפרסום בעיתון ולמראה הפרסום עצמו, כפי שטוענת התובעת בתצהירה. יצויין, כי מאז נודע לתובעת על הפרסום עד לפנייתה באמצעות עורך דינה לנתבעים חלפו לפחות שבועיים, כפי שעולה מדברי התובעת עצמה (עמ' 6 לפרוטוקול). בינתיים פורסמה התמונה עוד פעמיים בעיתונות המקומית.

 

בהימנעותה של התובעת מלפנות למי מטעם הנתבעים, ולהביע את התנגדותה לפרסום תמונותיה יש כדי להוות תימוכין לטענת הנתבעים, כי ניתנה הסכמה מפורשת של התובעת לצילום התמונה ולפרסומה. לחילופין, יש בכך כדי ללמד על קיומה של הסכמה מכללא. חיזוק לכך ניתן למצוא בכך שהתובעת התמהמה לפעול בעניין זה לאחר שנודע לה על פרסום התמונות. התמהמהות זו יש בה כדי לשלול את טענת התובעת, כי הזדזעה, כששמעה על הפרסום. התמהמהות זו, שלא ניתן לה הסבר מתקבל על הדעת, מחזקת את המסקנה, כי היתה הסכמה מפורשת, או לכל הפחות הסכמה מכללא, מצידה של התובעת לפרסום התמונה.

 

מהשסכימה התובעת לפרסום התמונה ללא דרישה מוקדמת לתשלום, אין התובעת זכאית לפיצוי כלשהו. הפרסום איננו מהווה פגיעה בפרטיות. בנסיבות אלו אין הפרסום מהווה פרסום לשון הרע המזכה את התובעת בפיצוי כלשהו. כך גם אין בפרסום משום התעשרות שלא כדין ואף לא עוולה אחרת כלשהי. לפיכך דין התביעה להידחות.

 

סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

 

בנסיבות העניין אינני מטיל חיוב בהוצאות.

 

ניתן היום ט"ז באלול, תשס"ח (16 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים, בלשכתי.

 

 נחום שטרנליכט, שופט

 


הבא עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 06/10/2008
עוד פסיקה בנושא לפני ה- 06/10/2008 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו