לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > פסיקה > אחריות, רשלנות והתרשלות > רשלנות > א 23214/05 (שלום ת``א) גורן מיה נ` ר. לוי את לוי ואח` | ישראל | 09/09/2008
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | פיצויים עקב חבלה מדלת | א 23214/05 (שלום ת``א) גורן מיה נ` ר. לוי את לוי ואח`
עוד באחריות, רשלנות והתרשלות
ורשלנות
חדשות
ישראל | שבר לא אובחן בזמן ולילדה בת 13 נותרו 15% נכות לצמיתות
ישראל | החליק במעבר בניין מגורים ותובע את ועד הבית בגין רשלנות
ישראל | משרד הרווחה יפצה 2 אחיות שעברו התעללות על-ידי אביהן
ישראל | פיצויים לחייב לאחר שלשכת ההוצאה לפועל סגרה את התיק הלא נכ...
ישראל | 2 סטודנטיות טוענות כי נדבקו בשחפת עקב רשלנות המרצה
מאמרים
ישראל | נפלת במדרכה ? אתה עשוי להיות זכאי לפיצוי מהעירייה
ישראל | רכושך ניזוק בעת שהייתך במלון? אחריות בעל המלון- מוחלטת
ישראל | אחריות למוצרים פגומים
ישראל | הכיס העמוק של הטראומה
ישראל | רשלנות רפואית במהלך הריון ולידה
פסיקה
ישראל | ת``א 10423-08 (שלום י-ם) ש.ס. נ` מרכז החינוך
ישראל | ת``א 6682-03-09 (שלום עכו) מוחמד נ` חברת החשמל
ישראל | ת.א. 3114/05 (שלום ירושלים) ארז עדוי נ` עיריית ירושלים וא...
ישראל | א 4372/04 (שלום י-ם) יושעי מלכה נ` בית החולים שערי צדק
ישראל | ע``א 3749/06 (מחוזי חיפה) פלוני נ` מדינת ישראל המועצה הדת...
חקיקה
ארצות הברית | הצעת חוק חדשה: רפורמה בביטוח רשלנות רפואית
מקורות מקוונים
ישראל | אתר עורכי דין - רשלנות רפואית
ישראל | אתר nrg - פורום בנושא רשלנות רפואית
ישראל | נענע - פורום בנושא רשלנות רפואית וזכויות החולה
ישראל | תפוז - פורום בנושא רשלנות רפואית
פסיקה באחריות, רשלנות והתרשלות ורשלנות מישראל | 09/09/2008
א 23214/05 (שלום ת``א) גורן מיה נ` ר. לוי את לוי ואח`
השופטת דורית קוברסקי  :מחבר
א 23214/05 (שלום ת``א) גורן מיה נ` ר. לוי את לוי ואח` - בקובץ א 23214/05 (שלום ת``א) גורן מיה נ` ר. לוי את לוי ואח` - בקובץ  מסמכים מצורפים
גרסה להדפסה

תאריך: 12.08.2008

א 23214/05

בבית המשפט השלום בתל אביב

בפני כב' השופטת דורית קוברסקי

גורן מיה נ' ר. לוי את לוי ואח'

 

העובדות

 

התובעת טענה כי בבואה להיכנס ל"קפה תלתן" נחבטה בדלת זכוכית שקופה בכניסה. בעקבות התאונה נפלה על המדרכה, כשדם רב ניגר מאפה. לטענתה כתוצאה מהתאונה פיתחה חרדה והופנתה לייעוץ פסיכולוגי.
לטענת הנתבעת, התאונה נגרמה בשל רשלנות הנתבעות אשר לא סימנו כראוי את דלת הזכוכית.

 

נקבע

 

1. גירסת התובעת התקבלה על פני גירסת הנתבעות. על התובעת רובץ הנטל להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות: חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרתה והוכחת הנזק.

 

2. לפי יישום אמות המידה מע"א 145/80 ועקנין נ' מ.מ. בית שמש, לנתבעות קיימת חובת זהירות קונקרטית מאחר וכמחזיקות במקום, יכלו לצפות כי עקב אי סימונה של הדלת ייגרם נזק ע"י היתקלות בה.

 

3. כשמדובר ב"סימון" של זכוכית למניעת היתקלות בה, אין הכוונה למסגרת אלומיניום המקיפה אותה, או לידיות ואף לא לשלטי פרסומת בצד, אלא הסימון צריך להיות באמצעות מדבקה או שלט על הדלת עצמה על מנת להתריע על קיומה של ולהבליטה. מדובר באמצעי פשוט ויעיל שעלותו זניחה.

 

4. עצם התרחשות התאונה מלמד על כך שהזכוכית לא היתה מסומנת כראוי, על כן סבור כב' בית המשפט כי הנתבעות הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית.

 

5. יחד עם זאת סבור בית המשפט כי לתובעת אשם תורם, יתכן שאן היתה פוסעת ביתר תשומת לב, התאונה היתה נמענת, לפיכך שיעור רשלנותה של התובעת נקבע על 30%.

 

6. בית המשפט חייב את הנתבעות לשלם לתובעת 7,700 ₪ (לאחר ניכוי רשלנות תורמת) בגין הוצאות רפואיות וכאב וסבל בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ.


 

 

 

   

בתי המשפט

 023214/05

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

12/08/2008

 

כבוד השופטת דורית קוברסקי

לפני:

 

 

 

 

 

 

 

 

גורן מיה

 

התובעת

כוכבי-מקלף

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

-   נ ג ד   -

 

 

1 . ר.לוי את לוי בע"מ

2 . בחדבנה אירנה

 

הנתבעות

צבי ריש

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

 

 

 

 

                                                            פסק דין

א.         רקע

לפני תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובעת עקב "היתקלותה" בדלת זכוכית של נכס ברח' בוגרשוב 12, תל אביב (להלן: "הנכס"). הנתבעת 1 היא חברה בע"מ אשר היתה הבעלים ו/או המחזיקה של הנכס. הנתבעת 2 היתה המחזיקה ו/או המפעילה של תחנת הטוטו בנכס והמנהלת בית קפה בשם "קפה תילתן". 

אומר כבר עתה, כי חבותה של הנתבעת 2 היא מכוח היותה בעלים או מחזיק במקרקעין ומפעילת תחנת הטוטו, ולא מכוח דיני החברות (נספח א' לת/1).

 

הצדדים חלוקים בשאלת החבות ובשאלת גובה הנזק.

 

ב.         עדויות

על פי עדות התובעת (ת/1) ביום 16.3.04 יצאה לבלות עם חברתה בשעות הערב, ובשעה 23:30, בבואה להיכנס ל"קפה תילתן" נחבטה בדלת זכוכית שקופה בכניסה (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה נפלה על המדרכה, כשדם רב ניגר מאפה, אמבולנס הגיע למקום ופינה אותה לחדר מיון בבית חולים איכילוב ולאחר קבלת טיפול שוחררה לביתה (נספח ג' לת/1).

לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה פיתחה חרדה והופנתה לייעוץ פסיכולוגי (נספח ד' לת/1).

בחקירתה הנגדית חזרה התובעת על גירסתה.

 

בתמיכה לעדות התובעת העידה חברתה מירי קשת (להלן: "קשת", ת/3). על פי עדותה נכנסה למסעדת מזון מהיר מעבר לכביש, בעוד התובעת נכנסה לקפה "תילתן". כאשר המתינה במסעדה להזמנתה, שמעה צעקות וכשיצאה לבדוק פשר הדבר, הבחינה בתובעת שרועה על המדרכה. במקום התגודדו מספר אנשים אשר הזמינו אמבולנס. 

בחקירתה הנגדית חזרה קשת על גירסתה.

 

מטעם הנתבעות העיד ישראל אזרד (להלן: "ישראל"), אשר עבד כברמן בבית הקפה. על פי עדותו (נ/3), באותו יום בשעות הערב נכנסה התובעת בגפה לבר כשהיא כבר בגילופין ונדף ממנה ריח חזק של אלכוהול. לאחר שהזמינה שתיה חריפה, אשר העצימה את שיכרותה, פסעה בצעדים כושלים לעבר דלת היציאה אשר פגעה בה.

בחקירתו הנגדית העיד: "אם אני לא טועה, נתתי לה לשתות משקה אלכוהולי. לא זוכר בדיוק" (פרו' מיום 20.1.08 עמ' 14 ש' 27).

 

אין חולק, כי הנתבעת 2 ובן זוגה, יניב לוי, לא ראו את התרחשות התאונה.

 

התרשמתי מיושרה של התובעת ומכנות גירסתה. גירסת התובעת עמדה במבחן החקירה שכנגד, נתמכת בתעוד הרפואי שצורף על ידה ובעדות קשת אשר אף חקירתה לא הופרכה או נסתרה באופן כלשהו. 

לעומת זאת, בחקירתו הנגדית ישראל חזר בו מעדותו כי נתן לתובעת משקה אלכוהולי, כאשר כבר היתה בגילופין. עדותו היחידה איננה מתיישבת עם התעוד הרפואי שצורף והינה בלתי סבירה.

נוכח האמור לעיל, אני מעדיפה את גירסת התובעת לגבי אופן התרחשות התאונה על פני גירסת הנתבעות.  

 

 

ג.          דיון משפטי

            אין חולק, כי על התובעת רובץ הנטל להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות: חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרתה והוכחת הנזק.

            באשר לחובת הזהירות המושגית, הכל מסכימים כי בעלות במקרקעין ושוכר בהם חבים חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים בהם (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, ל"ז(1) 124, ע"א 343/74 רחל ואברהם גרובנר נ' עיריית חיפה, ל(1) 141).

 

            השאלה היא אם בנסיבות הענין מוטלת חובת זהירות קונקרטית ואם זו הופרה. חובה זו נבחנת במבחן הצפיות דהיינו אם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, האדם הסביר צריך היה לצפות, כענין שבמדיניות משפטית, את התרחשות הנזק למי שניזוק בפועל. ודוק. חבותו של המזיק אינה מותנית בכך שיצפה מראש את כל פרטי הנזק ואת מידת חומרתו (ע"א 299/71 עודד מזרחי נ' מקורות, כ"ו(2) 248, 251, ע"א 576/81 אילן בן שמעון נ' ברדה, ל"ח(3)1, 9). הפעלת החובה כרוכה באבחנה בין סכנה "רגילה" לבין סכנה "בלתי רגילה" לגבי הניזוק. הפסיקה מצביעה על שני קריטריונים לקביעת טיבה של הסכנה (ע"א 417/81 מלון רמדה נ' אמסלם, פ"ד ל"ח(1) 72), פן אחד מתייחס למהות הסכנה שנוצרה בנסיבות הספציפיות במקום הארוע והשני מתייחס למיהות הנזק.

            מבחן זה הוגדר באופן בהיר בע"א 145/80 ועקנין נ' מ.מ. בית שמש, ל"ז(1) 113:

"הסיכון הבלתי סביר שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית הוא אותו סיכון שהחברה רואה אותו במידת חומרה יתרה באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למונעו" (ראה גם ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתיות נ' תנעמי, מ"ח(1)1).

 

יישום אמות המידה למקרה שלפנינו מוליך למסקנה, כי קיימת חובת זהירות קונקרטית. הנתבעות, כמחזיקות במקום, יכלו לצפות כי עקב אי סימונה של הדלת ייגרם נזק ע"י היתקלות בה.

עיון בתמונה ת/2 מלמד, כי סימון בשלטים של "מיץ טבעי, טוסטים וסנדוויצ'ים" כמו גם שלט תחנת הלוטו בתחתית קיר הזכוכית, לרבות ידיות האלומיניום של הדלת, אינם מהווים סימנים בולטים ומספקים. כשמדובר ב"סימון" של זכוכית למניעת היתקלות בה, אין הכוונה למסגרת אלומיניום המקיפה אותה, או לידיות ואף לא לשלטי פרסומת בצד, אלא הסימון צריך להיות באמצעות מדבקה או שלט על הדלת עצמה על מנת להתריע על קיומה של הזכוכית ולהבליטה (ת"א (הרצליה) 4881/00 גרינברג נ' אמונה, פורסם במאגר נבו; ת"א (ת-א) 40964/99 רוזיצנר נ' דובל'ה מצובה בע"מ, פורסם במאגר נבו; ת"א 195574/02 (ת-א) נעמה אילן נ' קרייזי ליין ואח', פורסם במאגר נבו).

למותר לציין, כי סימון הזכוכית באמצעות מדבקה או שלט על גבי הזכוכית הוא אמצעי פשוט ויעיל שעלותו זניחה. עצם התרחשות התאונה מלמד על כך שהזכוכית לא היתה מסומנת כראוי.

 

על כן, אני סבורה שהנתבעות הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית.

 

לא מצאתי להידרש לתקנות התכנון והבניה ולתקן ישראל 1099 הדן בהיבט הבטיחותי, שכן, בכל מקרה התביעה מבוססת על עוולת הרשלנות ולא על עוולת הפרת חובה חקוקה.

 

ד.         רשלנות תורמת

            יחד עם זאת, אני סבורה כי לתובעת אשם תורם. על התובעת היה לנקוט משנה זהירות בבואה להיכנס לבית הקפה, בעיקר כשמדובר בשעות לילה מאוחרות. יתכן שאם התובעת היתה פוסעת ביתר תשומת לב, התאונה היתה נמנעת.

אני רואה לנכון לעמיד את שיעור רשלנותה של התובעת ב- 30%.

 

 

 

ה.         גובה הנזק

1.         עזרת צד ג' בעבר

אני דוחה את דרישת התובעת לפסוק לה פיצוי גלובלי בגין עזרת בני משפחה סמוך לאחר התאונה, בשל אופי הפגיעה ובהעדר ראיות בענין זה. 

 

2.         הוצאות רפואיות

על פי קבלות שצורפו התובעת נשאה בעלות תשלום למד"א בסך 395 ₪ ובעלות פגישה עם פסיכולוג בסך 400 ₪. אני מחייבת את הנתבעות לפצות את התובעת בסך כולל של 1,000₪ בפריט נזק זה.  

 

            3.         כאב וסבל

התובעת פונתה לחדר מיון ולאחר קבלת טיפול שוחררה לביתה. כעבור שלושה שבועות פנתה לשיחה אחת עם פסיכולוג בעקבות הפניה שקיבלה מרופא המשפחה.

בנסיבות תיק זה, כאשר לתובעת לא נותרה כל נכות, ואף על פי עדותה השבר באף לא הותיר כל פגם אסתטי, אני מחייבת את הנתבעות לפצותה בסך של 10,000 ₪.

                       

ו.          סוף דבר

אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 11,000 ₪, בניכוי רשלנות תורמת בשיעור 30% ובסך הכל 7,700 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ, ובתוספת הוצאות משפט.

פסק הדין ישלח לצדדים.

ניתן היום, י"א באב, תשס"ח (12 באוגוסט 2008), בהעדר ב"כ הצדדים.

                                                                               

דורית קוברסקי, שופטת

קלדנית: איילה ש.


הבא עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 09/09/2008
עוד פסיקה בנושא לפני ה- 09/09/2008 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו