לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > פסיקה > לשון הרע > פיצויים > א 3374/06 (שלום ראשל``צ) עו``ד פז שרלי נ` צמח איתן | ישראל | 13/07/2008
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | לשון הרע נגד עו``ד | א 3374/06 (שלום ראשל``צ) עו``ד פז שרלי נ` צמח איתן
עוד בלשון הרע
ופיצויים
חדשות
ישראל | ערוץ 10 יפצה שוטר לשעבר ב- 45,000 ש``ח בגין לשון הרע
ישראל | כינה את גרושתו אנורקסית ויפצה אותה ב- 25,000 ש``ח
ישראל | התקבלה תביעתו של יו``ר ארגון המורים נגד ערוץ 10
ישראל | נדחתה תביעת דיבה נגד אישה שסיפרה לחברותיה כי הוטרדה מינית
ישראל | מגזין חויב בפיצויים עקב פרסום תמונות במדור הומו - לסבי
מאמרים
ישראל | לשון הרע – הזכות לשם טוב
ישראל | מדיניות משפטית רצויה בפורום הישראלי
ישראל | פיצויים עונשיים
ישראל | פיצויים בגין הפסדי שכר שאינם מדווחים לרשויות המס
ישראל | רכושך ניזוק בעת שהייתך במלון? אחריות בעל המלון- מוחלטת
פסיקה
ישראל | ת.א 17848-07 (השלום חיפה) מנחם נ` שפיגלר
ישראל | א 30840/07 (שלום ת``א-יפו) עו``ד פרדס משה נ` פרופ` מליק צ...
ישראל | א 5171/06 (שלום ראשל``צ) עו``ד גוטפריד ערן נ` עו``ד פרוינ...
ישראל | א 39231/06 (שלום ת``א) עמותת ל.כ.ן. רמת השרון נ` רשת שוקן
ישראל | א` 133/06 (שלום ראשל``צ) שלגי חיים נ` רון עופר
מקורות מקוונים
ישראל | נזקים - פורטל הפיצויים הישראלי
פסיקה בלשון הרע ופיצויים מישראל | 13/07/2008
א 3374/06 (שלום ראשל``צ) עו``ד פז שרלי נ` צמח איתן
השופטת יעל בלכר  :מחבר
א 3374/06 (שלום ראשל``צ) עו``ד פז שרלי נ` צמח איתן - בקובץ א 3374/06 (שלום ראשל``צ) עו``ד פז שרלי נ` צמח איתן - בקובץ  מסמכים מצורפים
גרסה להדפסה

 

תאריך: 07/07/2008

א 3374/06

בבית משפט השלום בראשון לציון

בפני כב' השופטת יעל בלכר

עו"ד פז שרלי נ' צמח איתן

 

העובדות

 

התובע ייצג את הנתבע בתיק גירושין. בין התובע לנתבע התגלע סכסוך בנוגע לשכר טרחה, ולבסוף ניתן פסק דין נגד הנתבע בגין שכר טרחה זה.

כשנה וחצי לאחר מכן, הנתבע הפיץ בחניון בית המשפט בראשון לציון כרוז,בו טען כי חתם על הסכם שכר הטרחה בהיותו במצוקה וכי מצוקתו נוצלה על ידי התובע בחוסר תום לב.

בגין כך, הגיש התובע תביעת לשון הרע כנגד הנתבע.

 

נקבע

 

1. בית המשפט קובע כי בכרוז יש משום לשון הרע, שכן הנתבע טוען כי התובע ניצל ניצול בלתי הוגן של יחסי תלות של הנתבע כלקוח, בעורך דינו. יש בכך משום פגיעה ביושרו ובאמינותו של התובע. בתוקף עיסוקו של התובע כעורך דין, תכונות אלה הן בעלות ערך מיוחד.

 

2. בית המשפט קובע כי העובדות אותן תיאר הנאשם בכרוז אינן העובדות לאשורן. כמו כן, בית המשפט קובע כי הנתבע הסתיר פרטים מהותיים, אשר יש בהשמטתם כדי להשפיע על עמדת הקורא. לכן, בית המשפט קובע כי הנתבע אינו זכאי להגנת "אמת דיברתי". כמו כן, בית המשפט מציין כי לדעתו לא מתקיים במקרה דנן התנאי בדבר "עניין לציבור".

 

3. בית המשפט קובע כי הנתבע אינו זכאי להנות מהגנת הבעת דעה בתום לב, שכן הנתבע לא הצליח להוכיח תום לב.

 

4. בית המשפט קובע כי הנתבע יפצה את התובע בסך של 15,000 ₪.

 

 


 

 

 

בית משפט השלום ראשון לציון

א 003374/06

 

בפני

כב' השופטת יעל בלכר

 

07/07/2008

 

 

 

 

 

 

בעניין:

עו"ד פז שרלי

 

 

בעצמו

 

התובע

 

נגד

 

 

צמח איתן

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד סמוכה אלי

הנתבע

 

פסק – דין

 

1.            1.            בפניי תביעת לשון הרע של עו"ד כנגד לקוחו לשעבר.

 

2.            2.            התובע, עו"ד פז שרלי, ייצג את הנתבע, צמח איתן, בתיק גירושין, בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. התיק הסתיים בפשרה ועקב כך, התגלעה בין הצדדים מחלוקת בעניין שכר טרחתו של התובע. בסופו של דבר, הגיש התובע תביעת שכר טרחה כנגד הנתבע. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן אך בדיון שהתקיים בבקשה, ביקש הנתבע שזו תימחק ללא צו להוצאות, וניתן פסק דין מיום 8.2.05, על מלוא סכום התביעה (בסך 56,458 ₪ בצירוף אגרה ושכ"ט בשיעור 10%).

 

3.            3.            כשנה וחצי לאחר מכן, ביום 5.7.06, הפיץ הנתבע כרוז, בכך שהצמיד העתקים ממנו, לשמשת המכוניות שחנו בחניון בית המשפט בראשל"צ. הכרוז כלל, בחלקו הראשון, העתק של הסכם שכר טרחה בין התובע לנתבע ובחלקו השני, תחת הכותרת "גילוי דעת", הובאו דבריו של הנתבע, שבגינם נתבע הוא על ידי התובע בלשון הרע. עיתוי פרסום הכרוז נובע , ככל הנראה, מפעולות ההוצל"פ לגביית סכום פסק הדין.

 

4.            4.            להלן חלק המסמך, שכונה על ידי הנתבע "גילוי דעת".
ההדגשות (קו תחתי ואותיות גדולות), הן במקור.


"גילוי דעת

זהו הסכם שכר טרחה שנחתם ביני לבין עו"ד שרלי פז.

על פי ההסכם עו"ד שרלי פז היה אמור לנהל את המערכה המשפטית בהליך הגירושין שלי.

בהיותי במצוקה חתמתי על הסכם שכר טרחה בסך 12,000$.

בפועל לא נוהל מערכה משפטית למעט הגשת כתב הגנה אחד לתביעת מזונות וכן הופעה אחת לקדם משפט.

מאחר וחתמתי לדעתי על חוזה מקפח, שהרי מאוחר יותר הבנתי שהיה צורך להחתים אותי על הסכם שכר טרחה מדורג למקרה של פשרה.

ומאחר והסכם הגירושין נערך ע"י יחידת הסיוע של בית המשפט ולא ע"י עו"ד שרלי פז,

אני מרגיש מרומה בכך שאני נאלץ לשלם עבור שירות חלקי את מלא סכום ההתחייבות. בהיותי במצוקה לא הייתי מודע לכך שאדרש לשלם סכום מלא גם אם לא היתה מערכה משפטית, אני נרדף ע"י הליכי הוצאה לפועל החוב טפח [כך במקור-י.ב] לאחר הוספת ריבית והצמדה.

מוזר לי שאני צריך לשלם תשלום מלא על שירות חלקי,

אם אתם מוכנים להיות פריירים ולשם עבור ישיבה אחת בבית משפט והכנת כתב הגנה אחד לתביעת מזונות 12,000$ תפנו לעו"ד שרלי פז.

אני לא אפנה אליו ולא אמליץ לחברי לפנות אליו.

לדעתי נוצלה מצוקתי בחוסר תום לב

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי איתן צמח ת"א".

 

5.      לתובע נודע על הכרוז מעו"ד אחר שראה את הדבר, שלח לתובע העתק מהמסמך בפקסימליה וכן, מסר לו טלפונית על דרך הפצתו בחניון בית המשפט. התובע שלח את מזכירתו מיידית לאסוף את הכרוזים וזו מצאה כי אלה הונחו על שמשות הרכבים החונים. המזכירה אספה מן המכוניות 11 כרוזים.

 

6.      בעקבות האירועים האמורים הגיש התובע תביעת לשון הרע כנגד הנתבע. לטענת הנתבע, אין מדובר בלשון הרע. מדובר ב"גילוי-דעת" שנעשה בתום לב, הינו אמת, עוסק בעניין ציבורי, ואינו חורג מן הסביר.

דיון והכרעה

7.      שני מרכיבים דרושים לפי סעיף 1 לחוק לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), כדי לקבוע שמדובר בלשון הרע: הראשון, דבר הפרסום והשני, כי תוכנם של הדברים שפורסמו עלול להשפיל, לבזות או לפגוע במשלח ידו של מי שמיוחסים לו אותם דברים.

 

8.      אין חולק שעסקינן בפרסום כמשמעו בסעיף 2 לחוק. די בכך שעו"ד אחר התקשר לתובע לספר לו על הכרוז ושלח לו העתק הימנו - כמתואר. המחלוקת היא, אפוא, ביחס לתוכן הדברים. האם מהווה הכרוז לפי תוכנו, לשון הרע?

 

9.      את דברי הנתבע בכרוז ניתן לחלק לשני נדבכים עיקריים. הנדבך הראשון הוא הפעולות המועטות שעשה לפי הטענה, התובע במסגרת הטיפול בתיק. לפי הטענה, התובע צריך היה לנהל את כל עניין גירושיו של הנתבע ובפועל כתב רק כתב הגנה אחד והופיע בקדם משפט אחד. התיק הגיע לסיום בפשרה שהושגה באמצעות מרכז הסיוע, ואשר התובע לא היה צד לה. בכל זאת, עמד התובע על תשלום מלוא שכר הטרחה. הנדבך השני הוא הסכם שכר הטרחה, שמכוחו נאלץ הנתבע לשלם את מלוא שכר הטרחה למרות השירות החלקי כביכול, שקיבל מן התובע. לפי הטענה, הנתבע חתם על הסכם שכר טרחה בהיותו במצוקה ומצוקתו נוצלה על ידי התובע בחוסר תום לב, לצורך החתמתו על ההסכם. הסכם שכר הטרחה הוא הסכם מקפח, משום שלא היה זה הסכם שכר טרחה מדורג והוא לא התחשב בכך שהתיק הגיע לסיום בפשרה.

 

10.    המשפטים המעוררים במיוחד את המחלוקת הם אלה:        
(1) "מאחר וחתמתי לדעתי על חוזה מקפח, שהרי מאוחר יותר הבנתי שהיה צורך להחתים אותי על הסכם שכר טרחה מדורג למקרה של פשרה".           
(2) "אני מרגיש מרומה בכך שאני נאלץ לשלם עבור שירות חלקי את מלוא סכום ההתחייבות"
(3) "אם אתם מוכנים להיות פריירים ולשלם עבור ישיבה אחת בבית משפט והכנת כתב הגנה אחד לתביעת מזונות 12,000$ תפנו לעו"ד שרלי פז.    
(4) "לדעתי נוצלה מצוקתי בחוסר תום לב".

 

11.    המבחן לעניין קיומה של לשון הרע אינו מבחן סובייקטיבי, מנקודת מבטו של הנפגע (התובע). השאלה היא כיצד עלולה החברה לקבל את הדברים שבאותו פרסום. אין צורך בהבאת ראיות לעניין המשמעות שקורא כזה או אחר מייחס לפרסום, ובית המשפט הוא שקובע ממצא בשאלה אם אכן מהווים הדברים משום לשון הרע (ע"א 334/89 מיכאלי נ' אלמוג, פ"ד מו(5), 555, בעמ' 562 ג-ד). את הפרסום יש לחלק למרכיביו, כל מילה, משפט, פסקה, ולבחון כל חלק הן בפני עצמו והן בקונטקסט הכללי של הפרסום (ע"א 10281/03 קורן נ' ארגוב (טרם פורסם, מיום 12.12.2006).

 

12.    אני סבורה, כי יש בדברים שפורסמו משום לשון הרע. הנתבע מייחס לתובע ניצול מצוקה בחוסר-תום-לב, לצורך החתמתו על הסכם שכר-טרחה מקפח, בה בשעה שהנתבע הגיע לתובע על מנת שיסייע לו במצוקת גירושיו, במסגרת תפקידו כעורך דין. למעשה, מדובר במעין טענה של ניצול בלתי הוגן של יחסי תלות של הנתבע כלקוח, בעורך דינו. הנתבע אמנם נזהר מלטעון כי רומה על ידי התובע, וטען רק כי הוא "חש מרומה", אך בהקשר הכללי ובצירוף לטענה של ניצול מצוקה בחוסר תום לב, יש בכך גם משום ייחוס מרמה לתובע. יש בכך משום פגיעה ביושרו ובאמינותו של התובע. בתוקף עיסוקו של התובע כעורך דין, תכונות אלה הן בעלות ערך מיוחד. בדברים שנאמרו יש, על כן, כדי להשפיל את התובע, לבזותו ולחבל במוניטין המקצועי שלו, הן בעיני חבריו למקצוע והן בעיני הבריות "סתם". על אחת כמה וכמה כשהתכונות או המעשים המיוחסים לתובע, נוגעים לתפקודו במערכת היחסים המקצועית של התובע כעו"ד, עם לקוחו. אין בהוספת המילה "לדעתי" בטרם המשפט "נוצלה מצוקתי בחוסר תום לב", כדי להפחית מחומרת הביטוי ולשנות את פניו. לאור האמור, אני קובעת כי הדברים מהווים לשון הרע לפי כל אחת מן החלופות שבס"ק (1) עד (3) בסעיף 1 לחוק.

 

13.    יש לזכור כי אין צורך להוכיח שהפרסום הביא, הלכה למעשה, לאחת מן התוצאות המנויות בהגדרת לשון הרע, כפי שמופיעות בסעיף 1 לחוק, אלא די בכך שהפרסום עלול היה להביא לקיומן של נסיבות אלה (רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר, טרם פורסם, ניתן ביום 12.11.2006).

 

14.    השאלה היא, אפוא, אם עומדות לנתבע ההגנות שבחוק. לטענתו, מדובר בגילוי דעת, שנעשה בתום לב, הינו אמת, עוסק בעניין ציבורי והיקף הפצתו היה מינימאלי (11 כרוזים). עוד טוען הנתבע, כי הפרסום לא חרג מגדר הסביר בכותרת, במידת ההבלטה ובדרך הצגת הדברים.     
אדון בהגנות הרלבנטיות כסדרן.

 

הגנת אמת הפרסום – סעיף 14 לחוק

15.    התנאים לקיומה של ההגנה הם שניים: ראשית, שהדברים שנכתבו היו בגדר "אמת" ושנית, שהיה בהם עניין לציבור. כידוע, מידת ההוכחה המוטלת על הנתבע המבקש ליהנות מתחולת ההגנה, חייבת לעמוד ביחס מתאים לתוכן הדיבה. מכאן שייחוס האשמות חמורות שעיקרן ניצול מצוקה בחוסר-תום-לב, כענייננו, מחייב מידת ההוכחה מוגברת (ראה עניין קורן, סעיף 14 לפסק הדין של כב' השופטת ארבל).

 

16.    האמת שמוצגת בפרסום נדרש שתהיה אמת אובייקטיבית (ראה ע"א 5653/98 פלוס נ' חלוץ, פ"ד נה(5) 865 (2001)). בענייננו, הנתבע לא תאר נכונה את הפעולות שעשה התובע בתיק. בנוסף לכתב הגנה בתביעת משמורת (נספח ה' לכתב התביעה), הגיש התובע גם כתב תביעה לגירושין שכרוכים עמה תביעה למשמורת, חלוקת רכוש והכרזה כמורדת (נספח ו') ותגובה לבקשה למזונות זמניים (נספח ז'). די בכך כדי לעמוד על אי-נכונות העובדות המהוות בסיס ל"גילוי הדעת" וחלק מהותי ממנו. אין מדובר בפרטים קטנים או שוליים, כטענת הנתבע. השמטת שאר הפעולות שבוצעו על ידי התובע, בצירוף הבלטה והדגשה שהסכם הגירושין נעשה ע"י יחידת הסיוע ולא ע"י עו"ד פז, אינה אלא עיוות פני הדברים. הכל על מנת להציג מצג, שיצדיק את הטענה שהתובע לא עמל בטיפול בתיק, לא הרוויח את שכרו ביושר, ואינו זכאי לו, וכי הנתבע נאלץ לשלם לו את שכרו רק משום עמידתו הדווקנית על הוראות ההסכם הבלתי הוגן, שנחתם תוך ניצול מצוקת הנתבע בעת צרתו.

 

17.    חשוב לציין, כי הסכם הגירושין שהושג היה לשביעות רצונו של הנתבע. שוכנעתי גם, שהתובע העיר הערות להסכם הגירושין, אשר העתק ממנו הועבר להערותיו ע"י הנתבע (עמ' 12 ש' 22 ואילך, עמ' 14 ש' 27-29). אין מקום לאימוץ קנה מידה "פיזי" של מניין ההליכים בהם השתתף התובע, כאילו הייתה זו חזות הכל. יש להניח כי הפעולות שעשה התובע עבור הנתבע כלקוחו לרבות הגשת התביעה לגירושין על התביעות שנכרכו בה, יצרו מצב נתון, שאיפשר ותרם להבשלתו של ההסכם כפי שנחתם. אין זה גם נכון לומר שייצוג טוב וראוי הוא ייצוג לאורך הליכים רבים. פשרה ללא מיצוי ההליך המשפטי "עד הסוף", יכולה להצביע לא פחות (אם לא יותר), על ייצוג נכון ויעיל.

 

18.    הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שהנתבע לא הזכיר ב"תיאור העובדות" כביכול, את תביעת שכר הטרחה שהגיש התובע כנגד הנתבע. הנתבע לא ציין גם, שלאחר שהוגשה התביעה, במעמד הדיון, הוא ביקש להסיר את בקשתו למתן רשות להתגונן ולמעשה, הסכים למתן פסק דין. זהו פרט מהותי, שיש בהשמטתו כדי להשפיע על עמדת הקורא, להעצים את מידת ההזדהות שלו עם תחושת הקורבן של הנתבע, ובה בעת להגביר את עוצמת ההשפלה והביזוי של התובע בעיני הבריות. לא רק שיש בכך עיוות המציאות, אלא שיש בכך משום חוסר תום לב. במקום לטעון את טענותיו במסגרת הדיון המשפטי בתביעת שכר הטרחה, בחר הנתבע לשמור את טענותיו לעצמו ולהפיצן לאחר מכן, בדרך פוגענית, שלתובע אין יכולת להתמודד איתה.

 

19.    הנתבע כבול במעשה בית דין בכל הקשור לעצם זכאותו של התובע לשכרו לפי הסכם שכר הטרחה, ואיננו יכול להעלות כעת טענה שמדובר בחוזה מקפח או בחוזה שנכרת מחמת ניצול מצוקתו. על כן, לא מצאתי לנכון לדון בטענות הנתבע בעניין זה, כפי שהועלו בסיכומיו.
אציין רק, כי עיון בהסכם שכר הטרחה מלמד שההסכם סביר ובניגוד לטענה, הוא קובע שכר מדורג למקרה של סיום התיק טרם הדיון הראשון בבית המשפט. לא הובאו גם ראיות לעניין הסכמי שכ"ט מקובלים בתחום, והנתבע הודה שלא בדק עניין זה (עמ' 23 ש' 14-17). בנוסף, התובע הבהיר בחקירתו הנגדית ודבריו נאמנים עלי, כי החתימה על ההסכם היתה רק בפגישה השלישית (עמ' 14 ש' 21-23).          
בנוסף, כאמור, על מידת ההוכחה לעמוד ביחס מתאים לרצינות תוכן הדיבה. הטענה כאילו נוצלה מצוקת הנתבע בהחתמתו על הסכם שכר טרחה מקפח, לא הוכחה כלל; ובוודאי שלא הובאו ראיות במידה הנדרשת, שהן "ראיות כבדות משקל" ו"איכותיות" בנסיבות העניין (כלשון בית המשפט העליון בעניין קורן), לצורך ביסוסה.

 

20.    הדברים כפי שנכתבו, אפוא, אינם אמת, ודי בכך כפי לקבוע, כי הנתבע אינו זכאי להגנת "אמת דיברתי".

 

21.    למעלה מן הצורך אוסיף עוד, כי אפילו היו הדברים אמת, לא מתקיים כאן התנאי הנוסף בדבר "עניין לציבור". "יסוד זה מחייב את בית המשפט לבחון האם מתקיים אינטרס ציבורי בפרסום. זה יתקיים אם ניתן לומר כי הבאת המידע בפני הציבור תתרום ליכולתו של הציבור לגבש דעתו בעניינים ציבוריים או להביא לשיפור באורחות חייו. בחינה זו נעשית על דרך של איזון בין האינטרס של הפרט הנפגע שלא יפרסמו עליו פרטים נכונים אך פוגעים, לבין חופש הביטוי והאינטרס של הציבור בידיעת הפרטים. ברי כי ככל שהפרסום נוגע לעניינים הקשורים במישרין לציבור הרחב, קטן באיזון הכולל, משקל האינטרס של הנפגע וגובר משקלה של זכות הציבור לדעת" (עניין קורן, בסעיף 13).

 

22.    הנתבע טען, כי ביקש להעביר מסר כללי על יחסי עו"ד–לקוח ועריכת הסכם שכר טרחה עימם. לטענתו, ביקש להעלות למודעות ולדיון ציבורי את הדברים, על מנת שאחרים יוכלו להשכיל וללמוד מן המקרה שלו ולהקפיד בעריכת הסכמי שכר טרחה מדורגים. טענה זו אינה מתיישבת עם הצורך שחש הנתבע לציין את פרטיו האישיים והמזהים של עו"ד פז שרלי או עם הסיפא לכרוז, בה אומר הנתבע שאינו ממליץ לפנות לעו"ד פז. ניתן היה להעלות את הנושא לדיון ציבורי בהשמטת פרטיו המזהים של עו"ד פז וגם אז, הייתה המטרה מושגת. הרי גם לשיטת הנתבע אין לו עניין מיוחד בהוקעתו של עו"ד פז, אלא בהעלאת הנושא למודעות ציבורית. כאמור, מטרה זו הייתה יכולה להיות מושגת ללא פרסום שמו של התובע. בהקשר זה יש לזכור, כי עו"ד פז איננו ממלא תפקיד ציבורי ואיננו בכל הכבוד, דמות ציבורית (הגם שהנתבע הצביע על השתתפות התובע בתוכנית רדיו), שאז קיימת נטיה ניכרת ליתן עדיפות לחופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב. לאור כל האמור, אני סבורה כי לא היה בפרסום כפי שנעשה, "עניין ציבורי".       
[לדיון בשאלה אם יש מקום לוותר על פרסום שמו של הנפגע ופרטים מזהים אודותיו, ראו אורי שנהר דיני לשון הרע (תשנ"ז), בעמ' 228 – 229 ובמיוחד בס' 17.3.10. להעדפת חופש הביטוי כשמדובר בדמות ציבורית ראו: עניין קורן, סעיף 18 לפסק דינה של השופטת ארבל. אורי שנהר שם, עמ' 233-234].

 

הגנת הבעת דעה בתום לב – סעיף 14(5) לחוק

24.    סעיף 15(4) לחוק מתיר פרסום אם נעשה בתום לב והוא הבעת דעה על התנהגות הנפגע המכהן בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי.

 

25.    גם כשבהבעת דעה עסקינן, העובדות עליהן מסתמך המפרסם, חייבות להיות נכונות. זאת בניגוד למסקנה המוסקת מהן, שיכולה להיות שגויה (אורי שנהר שם, בעמ' 317). כאמור לעיל, טענות הנתבע בעניין הפעולות שעשה התובע בתיק הן טענות עובדתיות, שאינן נכונות. לא צויינו כל כתבי הטענות שהגיש התובע. כמו כן, השמיט הנתבע מתיאור העובדות את ההליך המשפטי שבמסגרתו ניתן, בהסכמת הנתבע, פסק דין המחייב אותו בתשלום מלוא שכר הטרחה. משכך, אין בעובדות המתוארות כבסיס להבעת הדעה משום אמת אובייקטיבית, שעל בסיסה ניתן להביע דעה ולהסיק מסקנות (גם אם מוטעות).

 

26.    תנאי הכרחי לקיומה של הגנה זו הוא שהפרסום נעשה בתום לב. אין עומדת לנתבע החזקה שבסעיף 16(א) שכן הנתבע חרג, לטעמי, "מתחום הסביר באותן נסיבות". לא רק שמצא פגם בדרישת תשלום מלוא שכר הטרחה בהתבסס על תשתית עובדתית שגויה, אלא שגם הרחיק לכת בטענתו כי נוצלה מצוקתו בחוסר תום לב וכי הוא חש מרומה. והכל, כאשר לצורך סיפוק העניין הציבורי ניתן היה להסתפק בפרסום ללא פרטיו של התובע (ראו סעיף 22 לעיל). לא עלה בידי הנתבע להוכיח תום לב בפרסום, בהעדר החזקה. דרך הילוכו איננה מתיישבת עם הטענה שביקש להעביר מסר כללי לגבי יחסי עורך דין-לקוח ועריכת הסכם שכר טרחה. זאת, הן משום שציין את פרטיו של עו"ד פז והן משום שבחר לנסוע לביהמ"ש בראשון לציון, שהוא בית המשפט הקרוב למשרדו של התובע, להפצת הכרוזים, אף שהוא מתגורר בתל-אביב. (גם שם, כידוע, יש בית משפט). עדותו בעניין זה היתה מתחמקת ולא משכנעת (עמ' 23 ש' 4 ואילך, כמו גם תשובתו לשאלות בעמ' 22 ש' 8-30). גם לא היתה תשובה בפיו, מדוע הושמט ההליך המשפטי מתאור העובדות (עמ' 21 ש' 16-17).

 

27.    מעבר לכך, מתעוררת השאלה האם רלבנטית ההגנה המעוגנת בסעיף 15(4) כשמדובר בפרסום המתייחס לעורך דין פרטי. נראה כי תפקיד עורך הדין אינו נכלל במסגרת הגנה זו (ראו ת"א (שלום תל-אביב) 7165/84 פישמן נ' בר-און, פ"מ תשמ"ז(ג) 120 (1986)).

 

28.    סוף דבר, גם להגנה זו לא זכאי הנתבע.  

 

הפיצוי

29.    הסעדים בגין פגיעה בשמו של אדם נגזרים מהאיזון החוקתי העומד ברקע הערכים המתנגשים – הזכות לשם טוב והזכות לחופש הביטוי. סכום הפיצויים נגזר מנקודת האיזון הראויה בין ערכים אלה. המטרה הינה השבת המצב לקדמותו, טרם הפגיעה, וכן שיקום שם הנפגע ומעמדו בקרב החברה הסובבת אותו. 

 

30.    בענייננו מבקש התובע פיצויים ללא הוכחת נזק. סעיף 7א(ב) לחוק, מאפשר פיצוי של נפגע מדברי לשון הרע, בסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. במקרה של הוכחת כוונה לפגוע, מאפשר החוק בסעיף 7א(ג), פיצוי כפל ללא הוכחת נזק, בסך 100,000 ₪, וזהו הפיצוי שמבקש התובע לפסוק. בתובע לא הוכיח נזק ממשי.

 

31.    מחד גיסא, מדובר בביטויים חריפים כלפי עורך דין המצדיקים פיצוי משמעותי. מאידך גיסא, לא הוכח כי נגרם נזק כלכלי-כספי בעיסוקו של התובע כעורך דין ונזקו של התובע הוא בנסיבות העניין, מועט. נאספו כאמור, 11 כרוזים. היקף הפרסום היה מוגבל מלכתחילה. הנתבע לא השתמש באמצעי התקשורת, ולא הפיץ מאות כרוזים. בנוסף, על אף אי-הדיוק ביחס לתיאור הפעולות שעשה התובע בטיפול בתיק הגירושין והשמטת העובדה שהתקיים הליך משפטי בתביעת שכר טרחה שהגיש התובע, הקפיד הנתבע לצטט בחלק העליון של הכרוז את הסכם שכר הטרחה ככתבו וכלשונו, באופן שהקורא, אילו רצה בכך, יכול היה להתעמק בהסכם שכר הטרחה בעצמו. בנוסף, התרשמתי כי דברי הנתבע לא באו מתוך זדון או רשעות. התרשמתי כי הנתבע חש סוביקטיבית כפי שכתב. עוד הבאתי בחשבון שהנתבע התייעץ עם עו"ד וניסח יחד עמו את הכרוז (עמ' 20 ש' 22-23, עמ' 21 ש' 7-8) והגם שבייעוץ משפטי זה, אין כדי להקים לנתבע הגנה (ואף לא נטען שכך), ניתן ללמוד מכך שביקש מלכתחילה, שלא להוציא לשון הרע.

 

33.    לאור האמור, אני פוסקת לטובת התובע, פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך של 15,000 ₪. כן ישא הנתבע בהוצאות מחצית האגרה ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

 

 

ניתן היום כ"ח בסיון, תשס"ח (1 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

יעל בלכר, שופטת

 

 


הבא עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 13/07/2008
עוד פסיקה בנושא לפני ה- 13/07/2008 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו