לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > פסיקה > נזקי גוף > נשיכות ונשיכת כלב > ת``ק 1449/07 (תביעות קטנות רמלה) יאנה שרפוב נ` מאיר רחמים ואח` | ישראל | 10/12/2007
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | תקיפת כלב | ת``ק 1449/07 (תביעות קטנות רמלה) יאנה שרפוב נ` מאיר רחמים ואח`
עוד בנזקי גוף
ונשיכות ונשיכת כלב
חדשות
ישראל | פיצוי של 320,000 ש``ח לילדה אשר הותקפה בבית ספרה ע``י כלב...
ישראל | אישה שנפגעה עקב קפיצת כלב עליה תפוצה במאות אלפי שקלים
ישראל | הוגשה תביעה נגד עיריית תל-אביב בגין נשיכת כלב
ישראל | פיצוי בסך של 5,000 ש``ח בגין נשיכת כלב
ישראל | בית המשפט המחוזי הפחית פיצויים בגין נשיכת כלב
מאמרים
ישראל | סטרס – מה זה בכלל ומהן הזכויות האפשריות של נפגעי סטרס ?
ישראל | פיברומיאלגיה ותאונת דרכים – מה השתנה ?
ישראל | הפרעות פסיכיאטריות לאחר פוסט טראומה
ישראל | פיצויים עונשיים
ישראל | פיצויים בגין הפסדי שכר שאינם מדווחים לרשויות המס
פסיקה
ישראל | ע``א 2432/08 (מחוזי י-ם) גלרטר ואח` נ` גוגנהיים
ישראל | תמש 025976/01 (משפחה ירושלים) ב` י` נ` ב` ז`
ישראל | ת.ק. 455/07 (תביעות קטנות ראשל``צ) קמנקר נ` ברון
ישראל | א` 3116/05 (שלום חיפה) אבן צור נ` מלול ואח`
ישראל | א 132167/01 (שלום ת``א) לינוי נ` ניר מוזס
מקורות מקוונים
ארצות הברית | מרכז לנפגעי תקיפה מינית - RCC
ישראל | רפואה ומשפט - המדריך לזכויות נפגעי גוף
ישראל | ynet קהילות - פורום: נפגעי טרור
ישראל | תפוז - פורום בנושא נפגעי/ות תקיפה מינית
ישראל | צעדים - עמותה למען פגועי ומושתלי מפרקים
פסיקה בנזקי גוף ונשיכות ונשיכת כלב מישראל | 10/12/2007
ת``ק 1449/07 (תביעות קטנות רמלה) יאנה שרפוב נ` מאיר רחמים ואח`
השופטת אסתר נחליאלי חיאט  :מחבר
ת``ק 1449/07 (תביעות קטנות רמלה) יאנה שרפוב נ` מאיר רחמים ואח` - בקובץ ת``ק 1449/07 (תביעות קטנות רמלה) יאנה שרפוב נ` מאיר רחמים ואח` - בקובץ  מסמכים מצורפים
גרסה להדפסה

 

תאריך: 18/11/2007

ת"ק 1449/07

בית משפט לתביעות קטנות רמלה

בפני כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט

יאנה שרפוב נ' מאיר רחמים ואח'

 

העובדות

 

התובעת ננשכה על ידי כלב, שלטענתה שייך לנתבעת 2 (להלן: הנתבעת). הנתבעת מכחישה את קרות האירוע.

 

נקבע

 

1. בית המשפט מקבל את גרסת התובעת כי הכלב של הנתבעת ובן זוגה הוא הכלב שנשך אותה.

 

2. בית המשפט קובע כי הנתבעת אחראית לכלב ולתוצאות מעשיו, אפילו אם בן זוגה הוא הבעלים הרשום של הכלב, שכן גם המחזיק בכלב נושא באחריות לכלב ולמעשיו, ומשהודו הנתבעת ובן זוגה כי הם מתגוררים יחדיו אין נפקות לשאלת הבעלים הרשום, החובה ובצידה האחריות על המחזיקים, שני בני הזוג ביחד ולחוד.

 

3. בית המשפט קובע כי הנתבעת תפצה את התובעת בסכום של 5,500 ₪, מתוכם סך של 4,000 ש"ח בגין כאב וסבל. .

 

 


 

 

 

   

 

תק 001449/07

בית משפט לתביעות קטנות רמלה

 

18/11/2007

תאריך:

בפני כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט

בפני:

 

 

 

 

 

 

 

 

יאנה שרפוב

בעניין:

תובעת

 

 

 

 

נ ג ד

 

 

1. מאיר רחמים

2. נחום איריס

 

נתבעים

 

 

 

 

                                                     פסק דין

ב- 18.6.06, ברחוב אהרון לובין 33/1 בלוד, תקף כלב את התובעת שהלכה אותה עת סמוך לבית הנתבעת. לטענת התובעת הכלב התוקף שייך לנתבעת 2 (להלן: 'הנתבעת') ועל כן היא חייבת לפצותה על הנזקים שנגרמו לה בעקבות התקיפה, ובלשונה תארה התובעת את האירוע - "עברתי במקום שבו גרה הנתבעת, היה להם כלב די גדול, עברתי ברחוב...קבלתי נשיכה מהכלב...הוא הוציא את הראש שלו מהגדר, הגדר לא גבוהה ולא חזקה והוא נשך אותי" (עמ' 1 ש' 7-10)

הנתבעת הכחישה את האירוע ואת מעורבות הכלב שבאחזקתה, לטענתה "המקום מגודר מתמיד, זה הסגנון של הבנייה ואין שום מצב שהכלב יכול להוציא את הראש מהגדר ולתקוף את התובעת" (עמ' 2 ש' 9-11), וכאמור, לטענת הנתבעת האירוע כלל לא ארע ו"אין אף עֵד שהכלב שלנו באמת הוא זה שנשך אותה" (עמ' 2 ש' 8-9), הנתבעת גם הציגה תמונה נ/1 שבאמצעותה בקשה ללמד כי "אין שום מצב שהכלב יכול להוציא את הראש מהגדר ולתקוף..." וכי "יש שם שלט "זהירות כלב נושך" זה היה מתמיד מאז שהכלב היה בדירה שלנו" (עמ' 2 ש' 11-12).

בן זוגה של הנתבעת, שהיה נוכח באולם בית המשפט אם כי איננו נתבע בתביעה, הודה כי הוא והנתבעת לא היו במקום בעת האירוע המתואר, כי הגיע למקום רק לאחר האירוע וכי ראה "אשה שותתת דם, עצרנו את האוטו לרדת ראיתי אשה בוכה הולכת עם דם" (עמ' 2 ש' 16-17). הוא גם אישר כי לשאלה מה קרה השיבה התובעת כי הכלב נשך אותה.

יאמר כי התובעת טענה שהתמונה נ/1 אינה משקפת את המציאות בפועל בעת האירוע וכי בד היוטה ושלטי האזהרה הוספו לאחר מכן – ודברים אלה אושרו ע"י בן זוגה של הנתבעת כאמור בעמ' 3 ש' 6-7.

לאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת בן זוגה של הנתבעת, נתתי דעתי לתמונה נ/1, לעובדה כי הנתבעת ובן זוגה לא היו נוכחים בעת האירוע אלא הגיעו זמן קצר לאחר התרחשותו, לדברי בן זוגה של הנתבעת כי בסמוך לאירוע בעוד התובעת שותתת דם סִפְּרָה על הנשיכה של הכלב שלהם, הגם שמר נחום שמואל ניסה להסביר לה שהדבר לא יתכן, ראיתי לקבל את גרסת התובעת כי הכלב של הנתבעת ובן זוגה הוא הכלב שנשך אותה, מסקנתי האמורה גם נתמכת בטפסי משרד הבריאות ובהם הדיווח על האירוע, שצורפו לכתב התביעה.

בהתאם לדין חלה האחריות על הנתבעת ובן זוגה; וכך נקבע בסעיף 41 א לפקודת הנזיקין (נוסח חדש),

           41א.      בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.

מיום 25.3.1992

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 153 (ה"ח 2104)

הוספת סעיף 41א

ובהתאם לסעיף 41 ב,

           41ב.      בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה -

                      (1)   התגרות של הניזוק בכלב;

                      (2)   תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו;

                      (3)   הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.

 

בהתאם להוראות הקטגוריות שבדין אני קובעת את אחריות הנתבעת לכלב ולתוצאות מעשיו. אני דוחה את הנסיון של הנתבעת לטעון כי הכלב הוא של בן זוגה וכי בן הזוג הוא הבעלים הרשום של הכלב, וזאת לאור האמור בפקודת הנזיקין כמצוטט לעיל, לפיו גם המחזיק בכלב נושא באחריות לכלב ולמעשיו, ומשהודו הנתבעת ובן זוגה כי הם מתגוררים יחדיו אין נפקות לשאלת הבעלים הרשום, החובה ובצידה האחריות על המחזיקים, שני בני הזוג ביחד ולחוד. ולא רק זאת אלא שהדין מחייב את הבעלים של כלב, או את המחזיק בו, לפצות את הניזוק מכלבו, "ואין נפקא מינא אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים", הנתבעת ובן זוגה לא הוכיחו כי לא התרשלו, להפך, מהתמונה נ/1 עולה כי הם הוסיפו את בד היוטה ואת השלט המזהיר על קיומו של הכלב, רק לאחר האירוע; גם אינני מקבלת את הטענה כי התובעת התגרתה בכלב, לא הונחה כל תשתית עובדתית לטענה זו, שהרי הנתבעת ובן זוגה כלל לא היו במקום ולא יכולים היו להעיד על דברים אלה, ולא די בטענה בעלמא של 'התגרות' אלא יש להוכיח טענת הגנה זו, דברים דומים אומר גם ביחס לטענה בעלמא שהעלתה הנתבעת כי התובעת היתה מסיגת גבול, טענת הגנה שכאמור יש להוכיחה.

לאור האמור, אני קובעת כי האחריות חלה על הנתבעת.

אשר לנזק – התובעת עתרה לפצותה בגבול הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות; את טענתה ביססה על יחס משפיל של הנתבעת ובן זוגה, על התיחסותם למוצאה הרוסי, וכן על מסמכים שהציגה, הן על הוצאות והן על ביקורים חוזרים ונשנים אצל רופאי קופת חולים והאבחנות שאלה מצאו.

           אמנם תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת את בעל הדין הרוצה להוכיח ענין שברפואה לצרף חוות דעת ערוכה כמתחייב על פי דין, אולם עסקינן בתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ולא רק שבסמכות בית המשפט לפטור בעל דין מלצרף חוות דעת, אלא שבהתאם לחוק ולפי הענין ולצורך הגעה "להכרעה צודקת ומהירה" נראה לי נכון בנסיבות לפצות את התובעת בהתאם לעדויות בבית המשפט, לתיעוד שצורף, לאבחנות הרופאים, לעובדה כי התובעת נאלצה לקבל זריקה, ולהעדרותה מהעבודה. 

בהתאם לעדותה עובדת התובעת כחשבת כמויות בחברת הנדסה, ושכרה 6,000 ₪ לחודש, על פי אישור רופא ובהתאם לעדותה נעדרה 10 ימים וקבלה 50% משכרה, משכך היא זכאית לקבל מהנתבעת את הפרש שכרה קרי, 1,000 ₪ בגין 10 ימי שכר חלקי.

כן ראיתי להורות על פיצוי התובעת באב נזק של כאב וסבל לנוכח דבריה, התמונות, הזריקה ההעדרות והאבחנות שבתעודות הרפואיות, לא רק זה אלא ששיויתי לנגד עיני כי כלב תקף את הולכת הרגל, ראיתי את תעודות הרופא, את התמונות את העובדה שנאלצה לקבל זריקה ואני אומדת את נזקיה באב נזק של כאב וסבל בסך 4,000 ₪.

כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות רפואיות בסך 500 ₪.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 1, שהוא הבעלים של הדירה שהושכרה לנתבעת ואף לדבריה אין לו כל קשר לכלב.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 5,500 ₪ בגין נזקי תקיפת הכלב.

כן אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 400 ₪ הכוללות גם את תשלום אגרת בתי המשפט.

אם הסכומים כאמור לא ישולמו בתוך 21 יום מהיום הם סכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

        המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום ח' בכסלו, תשס"ח (18 בנובמבר 2007) שלא במעמד הצדדים.                                                                              

 

 

 

 

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת

          


הבא עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 10/12/2007
עוד פסיקה בנושא לפני ה- 10/12/2007 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו