לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > פסיקה > תאונות דרכים > פיצויים > ת.א 035351/06 (שלום ת``א) אובולונצ`ב נ` קרנית | ישראל | 16/07/2007
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | תאונה במתכוון, האומנם? | ת.א 035351/06 (שלום ת``א) אובולונצ`ב נ` קרנית
עוד בתאונות דרכים
ופיצויים
חדשות
ישראל | 16 מיליון ש``ח לנער שנפגע בתאונת דרכים
ישראל | כלה תקבל פיצוי לאחר שהחתן המיועד נהרג בתאונת דרכים
ישראל | אדם שנהג בקטנוע בעל נפח מנוע שונה מרישיון הנהיגה יקבל פיצ...
ישראל | נהג קטנוע לא מבוטח יפוצה במיליוני שקלים על-ידי הנהג הפוגע
ישראל | אסון האוטובוס ליד אילת – ועכשיו התביעה
מאמרים
ישראל | מה עושים מיד אחרי תאונת אופנוע - כדי לקבל פיצוי הולם ?
ישראל | חישוב הפסדי שכר לקטין שנפגע בתאונה
ישראל | טריקת דלת הרכב על האצבע כתאונת דרכים
ישראל | נזקי גוף בתאונת דרכים במצב של שיכרות
ישראל | תאונה במתכוון - מהי ?
פסיקה
ישראל | א` 37888/06 (שלום ת``א) ריקי בזל נ` כלל חברה לביטוח
ישראל | א 44226/06 (שלום ת``א-יפו) ביטוח ישיר בע``מ ואח` נגד טימ...
ישראל | ע``א 2559/06 (מחוזי ת``א) קרנית נ` דנוך
ישראל | א` 34458/05 (שלום ת``א) איפראימוב נ` פופר
ישראל | א` 38059/05 (שלום ת``א) גוטשטדט יוסף נ` הפול
מקורות מקוונים
ישראל | אתר ``BOCHEN4U``
דרום אפריקה | השירות לבטיחות בדרכים של דרום אפריקה
ניו יורק | הקרן הלאומית לבטיחות בדרכים
בריטניה | הברית לבטיחות בדרכים - ORSA
ניגריה | המועצה הפדרלית לבטיחות בדרכים של ניגריה - FRSC
פסיקה בתאונות דרכים ופיצויים מישראל | 16/07/2007
ת.א 035351/06 (שלום ת``א) אובולונצ`ב נ` קרנית
השופט קידר אליהו  :מחבר
ת.א 35351/06 (שלום ת``א) אובולונצ`ב נ` קרנית ת.א 35351/06 (שלום ת``א) אובולונצ`ב נ` קרנית  מסמכים מצורפים
גרסה להדפסה

12.07.2007
ת.א 35351/06
בית משפט השלום בת"א
בפני השופט קידר אליהו
אובולונצ'ב נ' קרנית
 
העובדות:
המדובר בתאונה שנגרמה בעת שהתובע עבד כמתדלק בתחנת דלק ביפו אליה נכנס רכב לשם תדלוק. לאחר השלמת פעולת התדלוק לרכב האמור, הניע נוסע הרכב את הרכב והתובע ניגש אליו לשם גביית התשלום בגין הדלק. הנהג התעלם מהתובע והחל בנסיעה מהירה בעוד התובע שעון על חלון הרכב וחצי גופו ברכב הנוסע.
התובע לפת זרועו של הנהג באופן אינסטנקטיבי בכדי שלא יפול, אך הנהג לא עצר נסיעתו, נהפוך הוא, הנהג  הגביר נסיעתו ועשה כל שביכולתו על מנת להפיל את התובע התלוי.
התובע נגרר בנתיב הנסיעה ובהזדמנות הראשונה בו האט הרכב הנמלט שחרר אחיזתו ונפל על הכביש ונגרמו לו נזקי גוף.
קרנית, הנתבעת, מיאנה להכיר במקרה כתאונת דרכים, בטענה כי המדובר בתאונה במתכוון.
תאונה במתכוון, כהגדרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינה מזכה בפיצוי במסגרת חוק זה.
 
נקבע:
הנטל בהוכחת תאונה במתכוון מוטל על הטוען זאת. קרי, הנטל מוטל על הנתבעת- דרישת הוכחה וקביעה עובדתית, שאכן היתה כוונה לגרום נזק.
בע"א (מח-ב"ש) קרנית נ' קטני נפסק כי כאשר ישנה קביעה פלילית לעניין כוונת הגנב, הרי שמדובר במעשה מכוון לגרימת נזק, אשר מוציא את האירוע מגדר סעיף 1 לחוק.
במקרה דנן, אין קביעה פלילית לעניין כוונת הנהג והנוסע עמו. הנתבעת נדרשת להוכחת כוונת השניים לפגוע בתובע במכוון ולא הצליחה לעשות כן.
ניכר כי לא המעשה המכוון של העבריינים (האצת המכונית והכאת התובע הנאחז) הם שגרמו לנפילתו ונזקי גופו, אלא נזק זה נגרם כתוצאה משחרור רצוני של אחיזתו של התובע, מכאן שמדובר בתאונת דרכים כהגדרת החוק והתובע זכאי לפיצוי.
 
התובע יוצג בהליך זה על-ידי עו"ד גיל קראוס ממשרד אילון, אגרט ושות'.
 

 

   

מדינת ישראל

בתי המשפט

א 035351/06

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

12/07/2007

תאריך:

כב' השופט קידר אליהו

בפני:

 

 

 

 

אובולונצ'ב ויקטור

בעניין:

התובע

קראוס גיל

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נ ג ד

 

 

קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד

 

הנתבעת

מנדלבאום חיים

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

החלטה

 

1.      בפניי תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975. הדיון בתיק פוצל כך שפסק הדין יעסוק בעניין החבות בלבד. 

 

2.      התובע תיאר את אירוע התאונה בה נפגע, מיום 11.11.04, בסעיף 3 א'-ד' לכתב תביעתו באופן הבא: ביום התאונה בסמוך לשעה 21:15 בעת שעבד התובע כמתדלק בתחנת הדלק ביפו, הגיע לתחנה רכב מסוג סובארו לבן, בו ישבו נהג ונוסע וביקשו מהתובע כי יתדלק את רכבם. לאחר שעשה כן, סגר את מיכל הדלק ברכב.

 

3.      לאחר שהנוסע ברכב וידא כי מכסה הדלק סגור נכנס חזרה לרכב, הנהג הניע את הרכב, אז התובע ניגש לחלון הרכב, תוך כדי שהוא נשען על החלון בסמוך לנוסע, וביקש לקבל את התשלום בגין הדלק שמילא. הנהג התעלם מהתובע העביר הילוך והחל בנסיעה מהירה. באופן אינסטינקטיבי ובכדי שלא ליפול אחז התובע בזרועו של הנוסע והחל להיגרר עם הרכב. תוך כדי נסיעה ובעת שהרכב האט במעט עזב התובע את ידו של הנוסע וכתוצאה מכך נפל על הכביש ונגרמו לו נזקי גוף (להלן: "התאונה").

4.      הנתבעת לא חולקת על אופן קרות התאונה אולם טוענת כי מדובר ב"תאונה" שאירעה באופן מכוון ועל כן אין האירוע מהווה תאונת דרכים על פי החוק. לשיטתה, גם אם מתקיימות במלואן נסיבות ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק, קרי הגדרת תאונת הדרכים, עדיין כאשר מתקיימות נסיבות החזקה הממעטת המנויה בסעיף, האחרונה גוברת ולא ניתן לקבוע כי מדובר בתאונת דרכים.

 

5.      הנתבעת טוענת כי ככל העולה מן הראיות מדובר בתאונה במתכוון ומבססת את דבריה בעיקר על חקירתו הנגדית של התובע. הנתבעת טוענת כי אין מחלוקת כי הנהג והנוסע (להלן: "העבריינים") ראו את התובע נשען על הדלת בטרם החלו את הנסיעה, אין מחלוקת כי השניים ניסו להימלט ותוך כדי ניסו להפיל את התובע על ידי נסיעה בזיגזגים, הכו את התובע ורק לאחר שהרפה התובע מאחיזתו נפל ונגרר על הכביש.

 

6.      הנתבעת טוענת כי אלו מעידים שהעבריינים ראו בתובע איום, וגורם שיכול לסכן ולסכל את ניסיון הימלטותם ועל כן עשו ככל שיכלו על מנת להפיל את התובע מאחיזתו ברכב. על כן יסוד ה"כוונה" התמלא במלואו.

 

7.      הנתבעת מקישה לעניין פרשנות המונח "תאונה במתכוון" מתוך הגדרת "מחשבה פלילית" בחוק העונשין וטוענת כי כוונה זו נבחנת לאור החזקה כי אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו. הנתבעת מחזקת דבריה בפסיקה פלילית ומוסיפה כי אדם ייחשב כמי שהייתה לו כוונה פלילית גם אם הוא לא רצה בתוצאה שנגרמה. (הנתבעת מפנה לע"א (מח-ב"ש) קרנית נ' קטני).

 

8.      הנתבעת כאמור לא חולקת על גרסתו של התובע ועל כן אני קובע כממצא עובדתי כי סיבת נפילתו של התובע וגרירתו על הכביש לאחר הנפילה, הנם תוצאה של הפסקת אחיזתו ברכב, באופן רצוני, על מנת להשתחרר מהנסיעה, בעת שנהג הרכב החל להאט את הרכב בהגיעו לצומת מרומזר.

 

9.      אין חולק כי מנסיבות אלה ברור כי נעשה שימוש ברכב על פי החוק, שכן כל אותה העת מצוי היה הרכב בתנועה, כאשר התובע נפגע כתוצאה משימוש ברכב המנועי שנעשה על ידי העבריינים . אלא יש צורך לבחון האם חלה החזקה הממעטת כפי טענת הנתבעת.

 

10. הגדרת החזקה הממעטת כפי המציינת בסיפא סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-

"...ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

 

11. על תחולת החזקה הממעטת עמד בית המשפט העליון פעמים רבות, כך למשל ברע"א 9384/05 מגדל חברה לביטוח נ' דניאל עסאם (פורסם ב"נבו") (להלן: "מקרה עסאם") בדברי המשנה לנשיאה א. ריבלין (כתוארו אז):

" 2. סעיף 1 לחוק הפיצויים קובע "תאונת דרכים" – מהי. בסיפא נקבע, כי "... לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". חזקה ממעטת זו באה להחריג את ה"תאונה המכוונת" מן ההגדרה של "תאונת דרכים".

 

תכליתה של החזקה הממעטת היא "לקדם את המבחן התעבורתי ולהוציא מגדר תחולת החוק סיכונים של שימוש ברכב שאינם נובעים באופן טיפוסי משימוש ברכב למטרות תחבורה... בנסיבות בהן נגרמת פגיעה עקב מעשה הנעשה במכוון כדי לגרום נזק לאדם אחר, השימוש ברכב הוא ככלי לגרימת נזק ולא לצרכים תחבורתיים" (ע"א 2199/99 עיזבון המנוח עודד לזר ז"ל נ' רשות הנמלים, פ"ד נו(1) 938 (2001)).

 

הנטל להוכחת התקיימותה של החזקה הממעטת מוטל על הטוען לתחולתה. רף ההוכחה הנדרש הוא של מאזן ההסתברויות, אולם כפי שכבר נפסק, ביישומו של רף-הוכחה זה יש להתחשב בנסיבות המקרה, במהות הטענות ובחומרתן (ע"א 2976/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' לידאווי, תק-על 2002(3) 2877 (2002)).

 

בית המשפט יבחן היטב את התרחישים האפשריים, את הגרסאות המובאות בפניו ואת התשתית הראייתית, בטרם יקבע כי ב"תאונה מכוונת" עסקינן. אולם אם בסופה של בחינה זו שוכנע בית המשפט כי תרחיש התאונה המכוונת הוא התרחיש שיש בו כדי ליתן הסבר לראיות כפי שהוצגו, הוא לא יירתע מלקבוע שהתאונה באה בגדר החזקה הממעטת...".

 

12. בבש"א (ירושלים) 992/03 - אבראהים מורתג'א נ' קרנית - הקרן , תק-מח 2003(1), 4966. דובר על אדם שנפגע על ידי רכב כאשר הנהגת שנהגה בו הסיטה את רכבה לקבוצת פלסטינים בקרבת מחסום "ארז", בשטח ישראל ופגעה בו. כתוצאה מכך נפגע האיש באורח אנוש ואושפז בבית החולים. נגד הנהגת הוגש כתב אישום בגין ניסיון רצח. באותו מקרה קבע השופט ע. חבש כי מדובר בתאונת דרכים על אף שהוגש כתב אישום פלילי כנגד הנהגת, והוסיף בפסק דינו וקבע-

 

"...השופט א. ריבלין בספרו "תאונות הדרכים, סדר דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 243, מתייחס ל"כוונה" ואומר כי זו כוונה במובן הצר של המילה : "הכוונה הפלילית מתבטאת במודעות בפועל לטיב הפיסי של ההתנהגות...".

 

קרי, דרושה הוכחה וקביעה עובדתית שאכן הייתה כאן כוונה. כל אשר יש בפנינו איננו עולה על קיומו של חשד בלבד, שהמבקש נפגע במתכוון, ואין די בכך. שנית, גם אם נניח שקיימת הוכחה לכוונה האמורה, הוצאת האירוע דנן מהגדרת תאונת דרכים, כאשר מדובר בנפגע תמים ולא באדם שגרם לתאונה במתכוון, עומדת בניגוד לרוחו של החוק ולמטרות להן נועד ולשמן נחקק. לא אחת נקבע כי חוק הפיצויים הוא חוק סוציאלי, כפי שהדברים נאמרו בדברי הכנסת (דברי הכנסת, כרך 68, עמ' 4000), והפעלת החריג על נפגע תמים יש בה כדי לכרסם במהותו של החוק".

 

13. פס"ד מנחה נוסף לעניין רכיב הכוונה ע"א (מח-ב"ש) קרנית נ' קטני כפי המצורף לסיכומי הנתבעות, שם דובר בנסיבות הבאות כפי המצוין בפס"ד:

"נסיבות המקרה היו כך שבעל הרכב הוא המשיב הבחין במאן דהוא אשר התכוון לגנוב את רכבו. אותו אדם הוא נתבע מס' 1 ...המשיב אץ לרכבו ותפס בדלת הרכב כאשר מבקש הוא בכך למנוע מהגנב לגנוב את הרכב".

 

כאמור באותו מקרה בעל הרכב פתח את הדלת ואחז בה כאשר הגנב דחף את הדלת ונמלט וכתוצאה מכך נחבל בעל הרכב ונגרמו לו נזקי גוף. (להלן: "מקרה קטני").

 

14. במקרה קטני כאמור, הובהר לבית המשפט בעדותו של הגנב כי לא התכוון כלל לפגוע בבעל הרכב, אולם בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר והייתה קביעה פלילית, (שאותה אימצו על פי סעיף 42 א' לפקודת הראיות) לעניין כוונתו של הגנב, , מדובר במעשה מכוון לגרימת נזק, אשר מוציא את האירוע מגדר סעיף 1 לחוק הפיצויים כחריג.

 

15. בענייננו אין קביעה פלילית לעניין כוונת הנהג והנוסע אשר היו ברכב ולמעשה זהותם גם אינה ידועה. על הנתבעת הנטל להוכיח כי מהנסיבות העובדתיות מצטיירת כוונתם של השניים לפגוע בתובע באופן מכוון.

 

16. אני סבור כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי מדובר בתאונה במתכוון וזאת מן הטעמים הבאים: ברור כי אין המדובר בתאונה במתכוון מצידו של התובע. שנית, נראה כי מטרתם העיקרית והיחידה של העבריינים הנה הימלטות מתשלום עבור הדלק אותו מילא התובע, ובכך גם להיפטר מהתובע שנותר תלוי על הרכב. אולם גם רצונם זה (להיפטר מן התובע) אינה בשל "כוונה" (בפרשנותה הצרה, קרי בחפציות וברצון להתגשמות הפגיעה בתובע) אלא לשם הגשמת פעילותם העבריינית, תוך כדי אדישות למצבו של התובע וממילא לא הוכח אחרת (שכן לא ידועה זהותם של העבריינים).

 

17. למעלה מזאת, נפילתו של התובע לבסוף, ונזקי הגוף שנגרמו לו הנם תוצאה של שחרור אחיזתו באופן רצוני, לאור האטת הרכב ולא אף כתוצאה מהאצת הרכב או מהלימת המכות בו. עובדה זו באה ללמדנו כי באופן תיאורטי, יכול והתובע לא היה משחרר אחיזתו אותה עת, אלא לאחר שהרכב היה עוצר לגמרי בצומת המרומזר (שכן העיד התובע כי דובר בצומת בו היה רמזור אדום כאשר מכוניות עמדו וחיכו בו) אז יכול והתובע לא היה נחבל כלל וזאת למרות המכות על ידו שקיבל ולמרות האצת הרכב ב"זיגזגים" עובר לשחרור האחיזה.

 

18. מכל האמור מתבטל החלק הראשון של החזקה הממעטת ואין לקבוע כי נזקי הגוף מהם סובל התובע הנם "עקב המעשה העברייני המכוון (האצת המכונית , הלימת האגרופים) אשר לא הם אלו שגרמו לנפילתו ולחבלותיו של התובע. ברור כי פגיעות הגוף של התובע הנה כתוצאה שחרור האחיזה באופן רצוני של התובע מרכב שמצוי היה בתנועה.

 

19. התוצאה היא כי המקרה דנן נכנס בגדר הגדרת תאונת דרכים על פי חוק ולפיכך יש מקום להכיר בחבותה של הנתבעת כלפיו. החזקה הממעטת לא תחול ועל כן יש להמשיך את הדיון בעניין הנזק.

 

20. לאור הודעת התובע מיום 29.8.06 בה ויתר התובע על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה, בהעדר קביעת נכות רפואית, הצדדים יודיעו לבית המשפט תוך 30 יום מהיום, אם התקבלה הסכמה לעניין שיעור הפיצוי לסיום תיק זה.

 

21. אם לא יגיעו הצדדים לפשרה יגיש ב"כ התובע תחשיבי נזק עד 30 יום לפני מועד הדיון וב"כ הנתבעת עד 15 יום לפני מועד הדיון.

 

קובע קד"מ ליום 07.10.07, שעה 09:30.

 

ניתנה היום, כ"ו בתמוז, תשס"ז (12 ביולי 2007), במעמד הצדדים.

                                                                               

א. קידר, ש ו פ ט

 


הבא עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 16/07/2007
עוד פסיקה בנושא לפני ה- 16/07/2007 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו