לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > פסיקה > ביטוח ומבטחים > ביטוח רכב > ת.א 19053/06 (שלום ת``א) ביטון נ` אישי ישיר | ישראל | 11/07/2007
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | אין לכתוב את הקוד על שלט הרכב | ת.א 19053/06 (שלום ת``א) ביטון נ` אישי ישיר
עוד בביטוח ומבטחים
וביטוח רכב
חדשות
ישראל | החלקה של נהג אוטובוס בתוך האוטובוס הוכרה כתאונת דרכים
ישראל | נזק שנגרם לרכב עקב תדלוק בדלק לא נכון מכוסה במסגרת פוליסת...
ישראל | חברת ביטוח פטורה מלפצות נהג שיכור שרכבו נפגע בתאונת דרכים
ישראל | ``הפניקס`` יפצו נכה גם על שווי האביזרים ברכב ולא רק על שו...
ישראל | חברת ``כלל`` לא קיימה את חובותיה כלפי הלקוח ותפצה אותו
מאמרים
ישראל | ההבדלים בין ביטוח רכב מקיף לביטוח צד ג`
ישראל | ביטוח בריאות פרטי: מה שצריך לדעת לפני שחותמים
ישראל | מרמה בתביעות ביטוח
ישראל | אייל בן שלוש - המפקח על הביטוח
פסיקה
ישראל | א 6105/06 (שלום י-ם) דקלו שמואל נ` מגדל חברה לביטוח בע``מ
ישראל | א 1473/06 (שלום ראשל``צ) שימונוב אוריאל נ` חברת ביטוח שיר...
ישראל | א 760343/03 (שלום ת``א) הכשרת הישוב חברה לביטוח נ` בטש
ישראל | א 172514/02 (שלום ת``א) איי.אי.ג`י נגד שלומוב אנטולי
ישראל | א 001416/04 (שלום פ``ת) דהן אלי ליאור נ` הראל חברה לביטו...
מקורות מקוונים
ישראל | אתר ביטוח חובה
ישראל | ביטוח רכב
ישראל | אתר סוכנות ``Israbit ``
ישראל | ביטוח רכב - רוזין
ישראל | ביטוח רכב - הפניקס
פסיקה בביטוח ומבטחים וביטוח רכב מישראל | 11/07/2007
ת.א 19053/06 (שלום ת``א) ביטון נ` אישי ישיר
השופט ד``ר אחיקם סטולר  :מחבר
תא 19053/06 ביטון נ` ביטוח אישי ישיר תא 19053/06 ביטון נ` ביטוח  אישי ישיר  מסמכים מצורפים
גרסה להדפסה

08.07.2007
ת.א 19053/06
בית משפט שלום ת"א-יפו
בפני השופט ד"ר אחיקם סטולר
ביטון מרים ואח' נ' חברת ביטוח אישי ישיר
 
העובדות:
רכב התובעים אשר בוטח על-ידי הנתבעת, נגנב בעת שחנה בסמוך לביתם. מפתחות הרכב נגנבו קודם לכן מבית המבוטחים בעוד שעל צרור המפתחות הרזרבי (שנגנב) הודבקה מדבקה עם קוד לנטרול מערכת האזעקה.
חברת הביטוח, הנתבעת, טענה כי אינה חבה בתשלום תגמולי הביטוח, שכן בהצמדת קוד הנטרול מפקיר המבוטח את המפתחות בניגוד לתנאי הפוליסה ולמעשה הוא זה שתרם באשמו בשיעור של 100% לגניבת הרכב.
התובעים טענו כי אין פסול בהצמדת הקוד לצרור הרזרבי הנמצא בבית וכי אין הפוליסה מתייחסת לנקיטת אמצעי זהירות בעניין.
בפוליסה לא נכתב מפורשות כי אין לכתוב את קוד הנטרול בסמוך למפתחות הרכב או השלט המנטרל את האזעקה.
 
נקבע:
בית המשפט קבע כי יש לבחון אם יש בהתנהגות בלתי זהירה מצד המבוטחים בכדי לפטור את הנתבעת מחבותה על פי הפוליסה.
במקרה זה, גם אם התרשלו המבוטחים, הרי שאין לראות בהתרשלות זו כסטייה ניכרת מרמת זהירות ראויה.
יחד עם זאת, נוכח מחדלי 2 הצדדים - הנתבעת- שלא רשמה במפורש בפוליסה את האיסור על רישום הקוד בסמוך לצרור המפתחות והתובעים- שרשמו את קוד הנטרול על גבי שלט הרכב באופן המאפשר לגנב פוטנציאלי שגנב את המפתחות והשלט ליטול את הרכב, קבע בית המשפט כי יש לחלק את האחריות באופן שתובעים יהיו זכאים ל-65% בלבד מתגמולי הביטוח.
 

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א  019053/06

 

לפני:

כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

תאריך:

08/07/2007



נוכחים: בהעדר

 

פסק דין

 

בפני תביעה של מבוטחים, כנגד חברת ביטוח, לקבלת תגמולי ביטוח בשל גניבת רכבם. הרכב נגנב ממקום חניה סמוך לבית המבוטחים, הונע ושונע באמצעות מפתחותיו ושלט האזעקה שנגנבו קודם לכן ע"י גנבים מבית התובעים.

אין מחלוקת כי על גבי שלט הרכב, שהיה צמוד לצרור המפתחות הרזרבי, הודבקה מדבקה עליה נרשם הקוד לנטרול מערכת האזעקה. בהתאם להסדר דיוני העמידו הצדדים את שויי הרכב בהתאם למחירון "לוי יצחק" על סך של 90,000 ₪.

 

טיעוני הצדדים

 

הנתבעת סבורה כי אין עליה חובה לשלם תגמולי ביטוח, מאחר שנסיבות האירוע ותנאי הפוליסה והדין, פוטרים אותה מכל חבות כלפי התובעים. לחילופין אין הנתבעת חייבת בתשלום מאחר שלתובעים אשם תורם חוזי בשיעור של 100%.

עוד טוענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות עפ"י הוראות סעיפים 22-25 לחוק חוזה הביטוח, הואיל והתובעים מסרו לה בתחילת הדרך פרטים לא נכונים, מסולפים או הסתירו ממנה פרטים מהותיים אודות נסיבות האירוע בכוונת מרמה.            דהיינו,עיקר הטענה היא שבנסיבות בהן מבוטח כותב על שלט רכבו את קוד נטרול מערכת מיגון של רכבו למעשה מפקיר הוא את מפתחות רכבו בניגוד לתנאי הפוליסה.

 

התובעים טענו שעצם כתיבת הקוד על גבי השלט שהיה צמוד לצרור המפתחות הרזרבי הנמצא בבית אינו פסול. כמו כן, בפוליסה אין כל הוראה או דרישה לנקיטת אמצעי זהירות מיוחדים בעניין.

הטענה שהתובעים מסרו לנתבעת פרטים לא נכונים אין בה ממש שכן כבר בתחקור הראשון שנערך על ידי חוקר חברת הביטוח הודיעו כי על שלט הרכב שנגנב היתה מדבקה עליה נרשם קוד ניטרול האזעקה.

 

הכרעה

 

האם התובעים הסתירו מהנתבעת את עובדת רישום הקוד

 

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות עפ"י הוראות סעיפים 22-25 לחוק חוזה הביטוח, הואיל והתובעים מסרו לה בתחילת הדרך פרטים לא נכונים ו/או מסולפים ו/או הסתירו ממנה פרטים מהותיים אודות נסיבות האירוע בכוונת מרמה.           

מהראיות שעמדו בפני עולה כי הפריצה לביתם של התובעים שבמהלכה נגנבו מפתחות הרכב ארעה ביום 21/10/05 בשעות הערב. הפריצה התגלתה בשעה 22:30 עת חזרו התובעים לביתם. מיד לכשהתגלתה העובדה שהרכב נגנב, התקשר התובע 2 לחברת איתורן כדי שינסו לאתר את הרכב. עוד באותו לילה פנתה התובעת 1 לנתבעת כדי לדווח על הארוע אולם לא ניתן היה לעשות כן מאחר שהמשרדים היו סגורים ולא היה מענה בטלפון שכן המדובר היה בליל שישי. ביום א' בבוקר ביום 23/10/05 הודיעה לחברת הביטוח על דבר הגניבה. נשלח חוקר אשר גבה מהתובעת 1 הודעה ובהזדמנות הראשונה שהייתה לה אמרה התובעת שבעת רכישת הרכב קיבלה שני צרורות של מפתחות ובלשונה:

 

 "בזמן הארוע שני הצרורות היו על שולחן פינת האוכל וצרור אחד בלבד נגנב כפי הנראה מאחר ועל צרור זה היה רשום קוד ניטרול הערכת האתור.."        

הנה כי כן אין כל ממש בטענת הנתבעת כאילו דבר רישום קוד הניטרול הוסתר מפניה.

 

לשון הפוליסה

בסעיף שכותרת השוליים שלו : מיגון הרכב נכתב:

"מוצהר ומוסכם בזאת כי כיסוי גניבה ופריצה מותנה בקיומה ובהפעלה בכל עת שהרכב ללא נהג של מערכת מיגון תקינה מסוג: מערכת איתור פעילה הכוללת (שלט קודו ו/או לוח מקשים) השולטים על אימובילייזר או על שני ניתוקים לפחות. (רשת איתורן, פויינטר, סקיילוק)."

בסעיף שכותרת השוליים שלו : שמירת מפתחות נכתב:

"על המבוטח להוציא את מפתחות הרכב ממתג ההצתה של הרכב בכל עת שברכב לא מצוי אדם בוגר וכן על המבוטח לשמור על מפתחות הרכב ולא להפקירם."         

עיקר טענת הנתבעת היא שהפרשנות הנכונה של הוראות הפוליסה היא שרישום קוד הניטרול על גבי השלט מהווה הפקרת מפתחות. לטעמה, הותרת המדבקה עם קוד הניטרול מהווה הפקרת המפתחות לכל דבר ועניין, וכפועל יוצא מכך, הפרה של התנאים לקיום הפוליסה ולכיסוי על פי הפוליסה ולחבותה של הנתבעת. לשיטת הנתבעת, בעשותם כך הפכו התובעים את המיגון לחסר משמעות והפרו את תנאי הפוליסה. הטענה היא שמדובר בהפקרות ובהתנהגות רשלנית ובלתי סבירה מצד המבוטחים, הפוטרת את הנתבעת מכל חבות כלפיהם.

 

התובעים טענו כי אין ברישום הקוד הסודי ע"ג השלט של צרור המפתחות הרזרבי הנמצא בבית, משום הפרת תנאי מפורש או תנאי מכללא מתנאי הפוליסה, קרי הפקרת מפתחות הרכב. לו רצתה הנתבעת לקבוע הוראה האוסרת רישום הקוד הסודי ע"ג מפתח רזרבי השמור בבית היה עליה לקבוע הוראה מפורשת בעניין שכן על פי הוראת סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981

חובה להבליט הגבלות

(להלן:"חוק חוזה ביטוח") תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם. לכן הטענה היא שעניין רישום הקוד לא נזכר כל ועיקר בפוליסה לכן חברת הביטוח אינה יכולה להסתמך על עובדה זו בסרבה לשלם לתובעים תגמולי ביטוח.

 

אין ספק כי הוראות פוליסת הביטוח התגבשו לאור נסיונה של חברת הבטוח וטענות מבוטחים במשך השנים. כך טענו מבוטחים כי הוטל עליהם להתקין אמצעי מיגון אך לא להפעילם. לכן הוסיפה חברת הביטוח את חובת ההפעלה (או הדריכה) של אמצעי המיגון כל אימת שהרכב ללא נהג. לאור מקרים שמבוטחים השאירו את מפתחות הרכב במתג ההצתה וטענו כי הדבר לא נאסר עליהם במפורש הוסיפה חברת הביטוח את האיסור להשאיר את מפתחות הרכב במתג ההצתה. לאור מקרים שמבוטחים לא שמרו על מפתחות הרכב שנגנב לאחר שהמפתח נמצא על ידי הגנב, הטילה חברת הביטוח את החובה על המבוטח לשמור על מפתחות הרכב ולא להפקירו. הנה כי כן בפוליסה לא נכתב במפורש כי יש איסור על רישום קוד הניטרול על גבי השלט. כשם שמבוטח, שלא דרך את האזעקה שהתקין ובשל כך נגנב רכבו, התרשל, וכשם שמבוטח שלא שמר על מפתחות רכבו שנגנב, התרשל, כך גם מבוטח שרשם את קוד ניטרול האזעקה על גבי השלט , התרשל.

ההכרעה בתביעה דנן תיגזר אפוא מהתשובה לשאלה מה המשמעות שלא נכתב בפוליסה במפורש שאין לכתוב את קוד הניטרול בסמוך למפתחות הרכב או לשלט המנטרל את מערכת האזעקה.  

 

בהתאם להלכת ע"א 56/77 לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סטרפלאסט, פ"ד לג(1)         337 להלן: "עניין לה נסיונאל" )כאשר חוזה הביטוח מציב דרישה מפורשת לנקוט באמצעי זהירות ספציפי ונטען כי המבוטח לא עמד בדרישה זו, תוצאות הפרתה של הדרישה תידונה על פי הכללים האמורים בעניין זה בחוק חוזה הביטוח. לעומת זאת, במקרים בהם הדרישה לנקיטת אמצעי הזהירות על פי הפוליסה התקיימה, והטענה היא שהתנהגות בלתי זהירה אחרת של המבוטח גרמה להתרחשות אירוע הנזק, יבדק אם יש בהתנהגותו הבלתי זהירה של המבוטח כדי לפטור את המבטח על פי הפוליסה על פי דיני הרשלנות (י' אליאס דיני ביטוח, כרך א, תל-אביב, תשס"ב, עמ' 223).

 

התובעים סבורים כי התנהגותם - רישום הקוד הסודי על שלט צרור המפתחות הרזרבי הנמצא בבית - אינה בגדר סטייה ניכרת מרמת הזהירות הנדרשת מהם, ולכן לא התנהגו מתוך מצב נפשי של פזיזות או אי – אכפתיות. 

 

באופן פורמלי יש ממש בטענת התובעים שלא הפרו את תנאי הפוליסה מאחר שזו לא כללה בחוּבה כל הוראה או תנאי המאזכר רישום קוד הניטרול בצמוד למפתחות או לשלט הרכב. אין מחלוקת שמה שנקבע בפוליסה הוא, שעל המבוטח להוציא את מפתחות הרכב ממתג ההתנעה בכל עת שברכב לא מצוי אדם ועל המבוטח לשמור את מפתחות הרכב ולא להפקירם.

 

ברור שאם מערכת האזעקה מנוטרלת באמצעות קוד סודי, משמעות השארת מספר הקוד יחד עם השלט יש בה בחינת ניטרול התועלת שבמערכת זו. יחד עם זאת ברור שהנתבעות ערות לכך שהדבר לא נרשם במפורש בפוליסה ולכן יהיה זה מרחיק לכת לאמץ את טענת ב"כ הנתבעת, כי יש לראות את העובדה שהתובעים או מי מהם רשם את מספר הקוד של מערכת האזעקה על השלט כאילו הופקרו מפתחות הרכב ולפיכך יש לפטור אותה כליל בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק.

 

יש לבחון את השאלה האם יש בהתנהגות הבלתי זהירה של המבוטחים כדי לפטור את הנתבעת מחבותה על פי הפוליסה. בדיקה זו תעשה תוך בדיקת שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא אובייקטיבי, כשהשאלה היא האם התנהגותו של המבוטח חורגת מסטנדרט ההתנהגות של מבוטח סביר בנסיבות המקרה, כשנקבע שלצורך התגבשותו של יסוד זה במקרי ביטוח מתחייבת סטייה ניכרת מרמת הזהירות הראויה (רשלנות רבתי). התנאי השני הוא סובייקטיבי ומתייחס למצב הנפשי של המבוטח, כאשר נקבע שהמבטח ישוחרר מחבותו לפי הפוליסה אם התנהגותו הרשלנית של המבוטח לוותה במצב נפשי של פזיזות או אי אכפתיות. לאמור, המבוטח היה ער לכך שהתנהגותו הרשלנית עלולה לגרום להתרחשותו של מקרה הביטוח ר' עניין לה נסיונאל עמ' 342; ע"א 172/89 סלע חברה לבטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח', פ"ד מז(1), 311, 320).

 

עובדות המקרה מלמדות כי הקוד נרשם על גבי מדבקה שהוצמדה לצרור המפתחות הרזרבי של הרכב. הצרור הרזרבי היה בבית התובעים- בית המוגן בדלת פלדלת ובסורגים. נסיון החים מלמד כי כל רכב שמושאר במוסך לטיפולים, רושם איש המוסך על גבי השלט באמצעות מדבקה את קוד ניטרול האזעקה, על מנת שעובדי המוסך יוכלו לטפל ברכב ולנסוע איתו . בהחלט יתכן מצב שבעל רכב שקיבל הרכב לאחר תיקון או טיפול במוסך, ישאיר, מחוסר תשומת לב את הקוד רשום על גבי השלט. הגם שלא הובהר בפני במקרה דנן מה הטעם, שהקוד נרשם במדבקה על גבי השלט, נסיון החיים מלמד שישנן סיטואציות שבהן הדבר נעשה. באין הוראה מפורשת של חברת הביטוח שמעשה כאמור ישלול את זכותו של מבוטח לתגמולי ביטוח, בקרות מקרה הביטוח, לא ניתן לומר שהתובעים סטו סטיה ניכרת מסטנדרט התנהגות אוביקטיבי. כך גם לאור האמור לעיל ברור גם, שלא התקיים התנאי השני,הסוביקטיבי -בנסיבות העניין, התובעים לא פעלו מתוך פזיזות או אי-אכפתיות לאפשרות של התרחשות אירוע הגניבה כתוצאה מרישום הקוד על השלט. 

 

אשר על כן, כי בנסיבות דנא לא מתקיימים שני התנאים הנזכרים. דהיינו, גם אם היה במעשיהם או במחדליהם של התובעים התרשלות, אין לראות בה התרשלות רבתי וסטייה ניכרת מרמת זהירות ראויה. כך גם לא ניתן לומר שהתובעים פעלו מתוך פזיזות או אי-אכפתיות לאפשרות של התרחשות אירוע הגניבה כתוצאה מרישום הקוד על השלט. 

 

סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח קובע כי על המבוטח ו/או המוטב החובה לנקוט בכל האמצעים להקלת סיכונו של המבטח.:

"אין העובדה שאדם רכש לעצמו ביטוח לשם הגנה מפני סיכון מסוים, כדי להופכו לאדיש לאותו סיכון. לפיכך, ברגיל מוטלות על המבוטח בחוזה הביטוח חובות לנקוט אמצעים להקלת הסיכון אותו העביר אל המבוטח." (המלומד מר אלון ברנר בספרו "ביטוח" בעמוד151

 

אין מחלוקת, כי עובר לגניבתו, היה הרכב נעול וכי אמצעי המיגון הופעלו ומפתחות הרכב לא הושארו ברכב, ומשכך, מילאו התובעים – פורמלית, את תנאי הפוליסה, ולכאורה קמה החובה לפצותם.

 

מטרתם של אמצעי המיגון היא למנוע גניבת הרכב. כך, אם נבחר לתת לפוליסה פירוש דווקני, לפיו, על מנת שמבוטח יעמוד בתנאי הפוליסה, די בהפעלה טכנית של אמצעי המיגון, ושמירה על המפתחות עלולים אנו להגיע לתוצאה אבסורדית, אשר בה מבוטח, שהפעיל את אמצעי המיגון, אך לא שמר על דרכי ניטרולם היטב, יזכה לקבל את תגמולי הביטוח. ויפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ר' סוקול בת.א. (שלום חי') 14368/97 רוזנפלד נ' עילית חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם):נ -

 

"אין כל ספק בעיני שיש לצקת תוכן ממשי לביטוי הפעלת אמצעי המיגון. הפעלה משמעותה גם נטילת אמצעי הנטרול (מפתח, שלט וכדומה) ממקום המצאות הרכב. השארת המפתח או השלט כך שכל עובר אורח יוכל לנטרל את אמצעי המיגון, סותרת את חובת הצדדים להבטיח שימוש באמצעי המיגון לשם הגנת הרכב."

ור' גם דבריה של כב' השופטת דודקביץ ת"א (שלום ת"א) 123965/00 ניסננביוים נגד הכשרת הישוב (מאגר נבו).

 

כאמור אין מחלוקת שאין בפוליסה כל חיוב מפורש ומפורט, לא לכתוב את קוד הניטרול ולצרפו לצרור המפתחות והשלט של הרכב. ויפים לעינין זה דבריו של כב' השופט שילה בת.א. (בת-ים) 2950/00 פנסטר נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)

"אין המבטח יוצא מחבות כמעט מוחלטת המוטלת עליו, אלא בהוראה מפורשת ומובלטת בגוף החוזה. בל נשכח כי המבטח הוא הקובע את דמי הביטוח המשתלמים תמורת חבותו, וחזקה עליו שבתחשיב שערך לקח בחשבון גם את הסיכון הכרוך בהכללת רשלנות המבוטח בחבותו..."

 

הנתבעת לא ראתה לנכון לכלול באותה פוליסה שנוסחה על ידה, תניה האוסרת על המבוטח לרשום את קוד הניטרול ולשם אותו בצמוד לצרור מפתחות הרכב ו/או השלט המנטרל את מערכת האזעקה והסתפקה בחיוב להתקין אמצעי מיגון, הפעלתם ושמירה על מפתחות הרכב . אין חולק, שהתובע אכן מילא את המוטל עליו באותה הוראה, בעוד שהתרשלותו היתה ברישום הקוד על מדבקה, על גבי השלט אשר הושאר בדירת המגורים המוגנת בפלדלת וסורגים.

 

אין לקרוא בפוליסה תנאי מכללא, שלא בא זכרו בה, בדבר חבותו של המבוטח בשמירה על הרכב ועל המפתחות, שכן מהוראתו של סעיף 3 לחוק, אשר מחייבת הבלטה של תנאי מגביל של חבות המבטח, יש ללמוד, כי רק תנאי מפורש ומובלט שכזה, יהיה תקף, ומן הסתם כל תנאי מכללא אינו יכול להיות מפורש, ובוודאי שלא מובלט, וזאת מעצם היותו תנאי מכללא (וראה:ו - רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70, 82-83).

 

הסיטואציה שבתיק דנן משולה לרישום הקוד הסודי על גבי או בסמוך לכרטיס הבנק המאפשר משיכת כספים. במקרה של כרטיסי אשראי מן המפורסמות היא שהבנקים מזהירים, חזור והזהר, שיש להיזהר ולא לרשום את הקוד הסודי כלל ואם הוא נרשם במקום כל שהוא, לא להחזיקו בסמוך לכרטיס בכלל ולא לכתבו על גבי הכרטיס בפרט. במקרה דנן לא היו בפני ראיות, והדבר לא נכתב בפוליסה, כי חברת הביטוח הנחתה את הנתבעים שאסור להם לרשום את הקוד ולהותירו בסמוך למפתחות הרכב, כפי שהדבר נעשה על ידם.

 

חלוקת האחריות

בנסיבות המיוחדות שלפנינו, כמו במקרים אחרים של כשלים הדדיים, התובעים כשרשמו את הקוד והנתבעת שלא הכלילה עניין זה במפורש בהוראות הפוליסה, השימוש בגישה המסורתית המטילה את האשם על צד אחד לחוזה, אינו תמיד רצוי ועלול ליצור תוצאות בלתי סבירות. חסרונה של הגישה המסורתית הוא בקביעת מבחנים קשיחים להטלת הנזק המביאים לא אחת לתוצאה בלתי צודקת. פתרון הבעיה מחייב בנסיבות מסוימות השתחררות מהכללים הקשיחים של הגישה המסורתית במקרה של הפרות הדדיות. החסרונות של השיטה המסורתית בנסיבות של הפרות הדדיות הביאו לגישה המאפשרת לראות בחלוקת מלוא הנזק בין המפרים את הפתרון הראוי (ראו לעניין זה א' פורת הגנת אשם תורם בדיני חוזים (תשנ"ז) וגם עא 94 / 3940 שמואל רונן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ נב (1) 210, עמוד 214). פתרון זה יושם על-ידי בית-המשפט בע"א EXIMINE S.A 3912/90 תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ [13], בעמ' 87 (להלן: "עניין איטל סטייל")

בתי המשפט הכירו אפוא באפשרות לחלק נזק חוזי על-פי מידת אשמתם של שני הצדדים. כך במקרים שבהם דן בית המשפט בשערוך המחיר החוזי, שבהם נומקו השערוך או היעדרו, בין השאר, בנימוקים הנוגעים לאשמם היחסי של שני הצדדים. 

(ר' ע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק), פ"ד לג (2) 281.; ע"א 789/82 מ' עזרא ואח' נ' ג' מוגרבי ואח', פ"ד לז (4) 565 ראה גם מ' הורק, "שערוך המחיר בחוזה" עיוני משפט ח (תשמ"א-מ"ב) 88, 112 וראה גם שלמה לבנוני השפיטה: הכרעה דיכוטומית או פסיקה משקללת? האמנם הכל או לא כלום " עלי משפט" כרך ג' ע' 531 ;591 ).

"נקודת המוצא המקובלת היא, שאחריות חוזית היא אחריות מוחלטת, במובן זה שהיא קמה בדרך כלל במלוא היקפה בלא תלות באופי ההפרה, בהלך מחשבתו של המפר או בנסיבות אחרות. עם זאת, אין פירושו של דבר כי לא ניתן להתחשב בחוסר תום-לבם של שני הצדדים לחוזה" (ר' עא 90 / 3912 EXIMIN S. A, תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ מז (4) 64, עמוד 66 ;81 ב-ג (להלן: "עניין איטל סטייל"). 

ובהמשך בעניין איטל סטייל :

"אפשר שדווקא חלוקת האחריות תחזק את הסתמכותם של שני הצדדים לעסקה, שכן ביודעם כי על כל אחד מהם מוטלת גם חובה לסייע לאחר לפעול, במידה סבירה, יתחזק אמונם בקיום העסקה ותגדל יכולת ההסתמכות שלהם. כמו כן, חלוקת האחריות עולה בקנה אחד עם רעיונות של מוסר, צדק ואי-עשיית עושר שלא כדין והיא תעודד תום-לב וזהירות. הכרה בחוסר תום-לב של צד לחוזה אין בה כדי לפגוע בכוחה המחייב, מוסרית, של הבטחתו של הצד שכנגד" (עניין איטל סטייל 82 ו, 84 א).

הדרך האמורה עלולה לעורר קושי הן בבחינת המידה של הפרת החוזה והן בקביעת גובה הנזק שנגרם כתוצאה ממנה. ייתכן שלשם כך, ניתן במקרים מסוימים לקבוע את מידת האשם שבהפרת החוזה, ולחלק את הנזק על-פי קביעה זו. 

בחלוקת האחריות ראוי להתחשב במידת האשם שדבק בפעולותיו של כל אחד מהצדדים לחוזה, ויש להשוות את התרומה הסיבתית של כל אחת מההפרות לנזק. במקרים מסוימים יש מקום להבחין בין המשקל שניתן לאינטרס ההסתמכות של הצדדים לבין זה הניתן לאינטרס הציפייה. במקרים אחרים יש מקום לבחון אם מטעמים של מדיניות משפטית ראוי להטיל על צד אחד לחוזה אחריות רבה יותר. שיקולים אלו ואחרים יובאו בחשבון כשהמטרה היא חלוקה צודקת של הנזק בהתחשב במאפייניו של המקרה הנדון. (עא 94 / 3940 שמואל רונן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ פ"ד נב (1) 210, עמוד 226-227)

גם בעניין דנן, נוכח מחדלי שני הצדדים: הנתבעת אשר לא רשמה במפורש בפוליסה את האיסור על רישום הקוד בסמוך לצרור המפתחות והסתפקה בהוראה להפעלת אמצעי המיגון ושמירה על המפתחות. והתובעים אשר רשמו את קוד הניטרול על גבי שלט הרכב באופן המאפשר לגנב פוטנציאלי שגנב את המפתחות והשלט ליטול את הרכב.    

אשר על כן, בהתאם להלכה שנקבעה בעניין שמואל רונן שלעיל, בהתחשב ביחס בין חומרת המעשים או המחדלים של הצדדים, ובמידת האשם שדבק בפעולותיו של כל אחד מהם, אינטרס ההסתמכות של התובעים, אני קובע כי אחריות הצדדים תחולק באופן שהתובעים יהיו זכאים ל 65% מהפיצוי. דהיינו, בהתאם להסדר הדיוני העמידו הצדדים את מחיר הרכב על סך של 90,000 ₪ לכן זכאים התובעים לקבל מהנתבעת סך של 58,500 ₪

 

 

אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 58,500 ₪ . סכום זה היה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מיום שהגיעו הצדדים להסדר דיוני 10/7/06 ועד לתשלומו המלא בפועל.

 

בנסיבות העניין נוכח העובדה שהתביעה התקבלה בחלקה או נדחתה בחלקה והכל בעיני המתבונן, לא ראיתי לעשות צו להוצאות ולשכ"ט עו"ד ולכן כל צד ישא אפוא בהוצאותיו.

 

ניתן היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

 

 

 

 

 

ד"ר אחיקם סטולר, שופט

 


הבא עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 11/07/2007
עוד פסיקה בנושא לפני ה- 11/07/2007 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו